התחלות חדשות

מאת: מירב לוי דיאמנט ● צילום: מהאלבומים הפרטיים ● 3/9/2021 08:34 ● ערב ערב 3033
חנה עזוז עזבה את בית הדואר בו הייתה זכיינית 14 שנה ומרגישה שקיבלה את החיים בחזרה ● לידר מיימון הצליחה להגשים חלום ולפתוח את הקורס הבינלאומי הראשון באילת ביוגה ● גיל מויאל נפרד אחרי 28 שנים כמנהל מרכז הטניס ועבר לתחום תעסוקה חדש בחיים ● ריטה אליאנוב ויתרה על הביטחון שבעבודה כשכירה בתחום העיניים והיום כבעלת עסק משלה, היא מביאה לאילת את טובי המומחים בתחום ● דורית גולדברג אמרה יפה שלום להוראה ופרצה לעולם הנדל''ן ● חמישה סיפורים על התחלות חדשות ומשנות חיים ● מיוחד לראש השנה
התחלות חדשות
תגיות:

 

מי אמר בית ספר בינלאומי ליוגה?

 

מי? לידר מיימון 'אילת היוגה'. נשואה +2.

 

''מי האמין אז שיום אחד יהיה לי בית ספר משל עצמי''. מיימון


ההתחלה ההחדשה - "בעקבות הקורונה ולמעשה תודות לקורונה, היה לי סוף סוף זמן לשבת, להכין חוברות, להתמודד עם כל הניירת הנדרשת כדי לצאת לראשונה באילת עם קורס יוגה בינאלומי שמקנה תעודת הוראה בינלאומית מטעם ארגון היוגה העולמי. ושיהיה ברור, אם לא הייתה מגיעה הקורונה, זה לבטח לא היה קורה. באופן רשמי הפכתי לבית ספר שמכשיר מורים. הקורס הראשון כבר יצא לדרך והקורס השני- קורס חורף, אמור להתקיים בין דצמבר למאי. עם קורונה או בלי, אני לא נותנת לזה לעצור אותי".
לידר, ילידת אילת קשורה ליוגה מאז שהיא זוכרת את עצמה. את 'אילת היוגה' היא הקימה לפני כעשר שנים ובכל פעם היא מלמדת במקום בו היא גרה. "אנחנו יוצאים בעיקר החוצה לעשות יוגה. בהרים ובים". 4 פעמים בשבוע היא מעבירה שיעורי יוגה לתיירים ולאורחים בעיר במסגרת פרויקט של תאגיד התיירות.
לקורס הבינלאומי הראשון שלה נרשמו שש בנות אילתיות. "שום מקום לא היה מסוגל לפתוח קורס כזה בשביל ששה משתתפים", היא אומרת. "אבל לי יש את הדרכים שלי להצליח ולקיים את זה למרות הכמות המצומצמת. חלק מהבנות עושות את הקורס כדי לפתח קריירה חדשה וחלק פשוט עושות את זה לעצמן. אני פותחת דור חדש של מורות ליוגה באילת מבלי שהן יצטרכו לנסוע עד להודו או למרכז. ואם לא די בזה הרי שזה גם הקורס הכי זול בארץ".

איך את עם ההתחלה החדשה הזו?
"אני עפה על זה. בעיקר נהנית לראות את הכמיהה של הבנות להתחיל לשלב את זה עם העשייה שלהן בשטח. כשלמדתי יוגה בקנדה, עשיתי את זה בעיקר בשביל עצמי. מי האמין אז שיום אחד יהיה לי בית ספר משל עצמי. אני רק יכולה לקוות שהקורונה תאפשר לי להמשיך לעבוד".

לא חשבת לקחת את זה לכיוון למידה באמצעות הזום?
"אני באופן אישי פחות מתחברת לזה. יש מספיק מורים שעושים את זה. אני לא מאמינה בקורס אינטרנטי אלא מאמינה במפגש האישי. לצערי, תכניות קצת נתקעות בגלל הקורונה  כמו חופשת היוגה שתכננתי אבל לא הוצאתי לפועל כי אנשים אמנם רוצים אבל תקועים בבידודים וקשה היום לתכנן דברים קדימה. אני לגמרי מאמינה שמה שצריך לבוא בא. לא נעים לי להגיד, אבל אני דווקא נהנתי בקורונה".


 

מחינוך לנדל"ן


מי? דורית גולדברג נשואה+ 3

 

''עמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי, כך שאני לא מצטערת  לשנייה''. גולדברג


ההתחלה החדשה - "לפני שנה בדיוק נפרדתי ממערכת החינוך. סיימתי להיות מורה אחרי חמש שנות לימוד מקצוע הגיאוגרפיה בגולדווטר. הבאתי את הכתה שחינכתי לסוף כתה ט', ראיתי שאני לא מתאהבת בתחום ההוראה ואמרתי לעצמי- יאללה נקסט".

למה נדל"ן?
"את התואר השני שלי באוניברסיטה העברית הוצאתי בתכנון ערים. מזמן כבר רציתי ללמוד ולעבוד בתיווך כשמצד אחד זה די קשור למה שלמדתי ומצד שני זה מכניס כסף, אלא שאף פעם לא העזתי. מבחינתי, לפני שנה זה היה עכשיו או לעולם לא ואני קפצתי למים".

מה אמרו אנשים?
"את משוגעת? בגילך? את צריכה משרה עם פנסיה...תמיד יש אנשים שמורידים אותך, אבל אני לא הקשבתי לאף אחד. החלטתי שזה בדיוק הזמן בו אני מקבלת החלטות שטובות לי והולכת עם הראש והלב. אז למדתי, למעשה את הקורס עשיתי כבר שנה לפני, הוצאתי רישיון ואז התחילה הקורונה. בספטמבר בדיוק לפני שנה פניתי לחברת 'רימקס'. נכון שיש בעיר הרבה מתווכים אבל היה ברור לי שאם אני נשארת במערכת החינוך אני לגמרי נובלת'".

עד כמה את שלמה עם הדף החדש שפתחת?
"כיום אין מאושרת ממני על הצעד הזה. אני אדם חופשי ומאושר ואפילו בשנתי הראשונה, כשמעולם לא עסקתי בתחום המכירות, עמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי, כך שאני לא מצטערת לשנייה. כיום אני אדון לעצמי, אוהבת את מה שאני עושה, ומרגישה שאני במקום הנכון ורוצה לעזור לאנשים כשהם מקבלים את ההחלטות הכלכליות הכי משמעותיות בחיים שלהם".


 

משיא הלחץ לרוגע ולשפיות


מי? חנה עזוז. גרושה+2. מי שהייתה במשך 14 שנים זכיינית סניף הדואר באזור התעשייה. לפני שנה, בימים בהם הקורונה הייתה בשיאה והלחץ על סניף הדואר הפך למוגזם היא התמוטטה נפשית והבינה שאת הפרק הזה בחייה היא חייבת לסיים. "ההתנהגות המטורפת של האנשים מבלי שקיבלתי עזרה מהמשטרה, מהעירייה ומדואר ישראל, לא איפשרו לי לקבל החלטה אחרת".

 

''השד היה נורא ועכשיו הוא איננו''. עזוז

ההתחלה החדשה - "שנה אחרי התקופה הקשה ההיא, חלק מהמדדים הרפואיים שלי השתפרו וחלק עדיין לא. אבל היום אני רגועה, חיה בסבבה והחיים טובים. אני מעבירה את הימים בלימודי ייעוץ משכנתאות, משהו שאני אוהבת. אחרי הכל עבדתי בבנק דיסקונט שנים רבות ואחר כך 13 שנים בבנק הבינלאומי, כך שהתחום הזה טבעי עבורי. אני אוהבת את הקשר והעבודה עם האנשים כל עוד הם שפויים ולא לחוצים מבחינה התנהגותית ואני מאוד רוצה לעזור לאנשים בהכוונה בחיים, משהו בו עסקתי שנים רבות. בסך הכל אני נהנית מהלימודים שחלקם מועברים בזום ואני כבר ממש בסיום, כשעכשיו אני בשלב עבודות הגמר. עוד חודש וחצי מבחן ההתאחדות".

לאן תקחי את זה?
"עדיין אין לי מושג אם אצטרף למישהו או אלך על זה באופן עצמאי, מה שבטוח שאעסוק במשהו שאני אוהבת ואהנה ממנו".

סיכום שנה
"עברה עלי שנה שנה טובה יותר ולבטח הרבה יותר רגועה. השד היה נורא ועכשיו הוא איננו".


 

כדי לתת לתושבי אילת יותר בתחום העיניים


מי? ריטה אליאנוב, אמא ל-2.

 

''נכון שאני נמצאת בעבודה כמעט כל היום, אבל אני נהנית מכל רגע''. אליאנוב


אחרי 23 שנים של לימודים בתחום האופטימטריה ותחום העיניים ואחרי שנים ארוכות שעבדה בתחום כשכירה באילת ועוד קודם בתל אביב, החליטה ריטה, כמעטו בספונטניות, אחרי 4.5 חודשי חל"ת בימי הקורונה, שעם כל מה שהיא הספיקה ללמוד בתחום העיניים ועוד לומדת גם בהווה, הגיע הזמן שגם תושבי אילת, ובעיקר ילדי אילת, יקבלו את הרמה המוצעת בעולם כולו וגם במרכז הארץ. 

"אחרי שנים בהם הייתי בקשרי עבודה כשכירה עם אנשים בתחום העיניים מכל הארץ, הבנתי שאנחנו באילת חיים בעולם השלישי בכל הנוגע לתחום העיניים שמשלב בין אופטומטריה, אורטופדיקה ורפואת עיניים והגיע הזמן לעשות מהלך ולהביא גם לאילת את מה שמקבלים במרכז. בגלל הריחוק של אילת, 90 אחוז מהילדים והמבוגרים בעיר מוותרים על טיפולי עיניים במרכז. אספתי את כל האליטה בתחומים שונים של תחום העיניים כשמכל תחום לקחתי את הטובים ביותר. זה לא היה קל לתת לכל המומחים הכי טובים בארץ את התנאים שיגרמו להם לעזוב את המרפאות שלהם ולרדת לאילת, אבל גם הם רואים בכך שליחות. אמנם זה נחשב לרפואה פרטית ועדיין, לי כאמא עם שני ילדים, הרבה  יותר משתלם לשלם לבדיקה באילת מאשר לקחת יום חופש מהעבודה, להיסחב עם שני הילדים למרכז ואני כבר לא מדברת על מבוגרים שזקוקים לליווי צמוד, עבורם זה עוד הרבה יותר מורכב ומסובך".

זו התחלה חדשה ומאתגרת
"נכון שאני נמצאת בעבודה כמעט כל היום, אבל אני נהנית מכל רגע ואני עושה דברים כמו שמקובל לעשות במרפאות הכי מתקדמות בארץ, באירופה ובארצות הברית. פתחתי את המרפאה שלי ברחוב אילות צמוד לחנות דגמ"ח והיום כשאני בוסית לעצמי, אני עושה את הדברים בצורה שאני אוהבת, כי כשהייתי שכירה, לא הייתה לי האפשרות לעשות את כל מה שלמדתי ואני יודעת לעשות. אני חייבת לפרגן מכל הלב לחנן עמוס שבלעדיו לא הייתי עושה את זה לבד. הוא כל כך מעולה ועזר לי לאורך כל הדרך. אני יודעת לעשות בדיקות עיניים ומבינה בתחום, אבל מי יודע להקים עסק כזה בו צריכים לדעת ולהבין בכל כך הרבה תחומים וזה לגמרי לא היה קורה בלעדיו. מבחינתי הוא הכתובת להגשמת החלומות".


 

ממלכת הטניס לממלכת האר בי אן בי


מי? גיל מויאל. נשוי+ ילדה

 

''גיליתי את תחום האר בי אנד בי וגילתי שאני אוהב לארח. זה שינוי קיצוני''. מויאל


ההתחלה החדשה - אחרי 28 שנים בהם היה חלק בלתי נפרד מענף הטניס בעיר, אימן, ניהל וגם שיחק, אומר גיל שלום וממשיך הלאה כשהוא משאיר את ה'בייבי' שלו אחריו למחליפתו בתפקיד הדס אזולאי.
הוא גדל בקריית מוצקין. בגיל 15 כבר אימן טניס, ובשנת 1993 הגיע לאילת על ידי מי שריכז אז את ענף הטניס בעיר- יורם קפלן. "הוא הוריד אותי לעיר גם כשחקן ליגה בכיר וגם כמאמן". שלוש שנים מאוחר יותר כשיורם עזב את העיר, רק טבעי היה שגיל תפס את מקומו. מאז הגיע לאילת ועד לפני שנתיים, אז נסגרה קבוצת הליגה מחוסר תקציב, שימש גיל כשחקן בקבוצה בהתנדבות ולא פספס אף לא משחק ליגה אחד.

אז מה קרה?
"זה היה שילוב של כמה דברים: יש לי פריצת דיסק בעמוד השדרה הצווארי וזה הפריע לי ברמה של המשחק אם כי בתחילה לא באימון, אבל לאט לאט זה החמיר. בנוסף, הגיעה הקורונה שהושיבה אותנו בבית שנה וחצי. העסק התרסק והיה צורך להתחיל הכל מחדש. יחד עם זאת, בימים בהם ישבתי בבית נפתח בפני עולם חדש של האר בי אנד בי ולאט לאט נסחפתי לכיוון הזה. אחרי 28 שנים בטניס באילת הרגשתי שמיציתי את עצמי. עשיתי כל דבר שחלמתי עליו- חו"ל, טורנירים, מחנות אימון, הפדרציה, המגרשים שופצו, הטניס פרח והגיע לשיא של 500 ילדים. אני מאוד שמח על הדרך שעשיתי. אני יודע שהשפעתי על הרב האנשים טובים בדרך וזהו, עבורי הגיע הזמן לצאת לדרך חדשה. המטרה שלי בגיל 50, בעוד שנתיים, לעשות סיבוב מסביב לעולם ועכשיו זה הזמן להתחיל לתכנן וגם לחסוך".

מטניס לאירוח?
"לגמרי. גיליתי את תחום האר בי אנד בי וגילתי שאני אוהב לארח. זה שינוי קיצוני. אני מרוצה במקום בו אני נמצא היום ומאחל הרבה הצלחה להדס אזולאי שתפסה את מקומי ומאחל לטניס באילת לחזור ולפרוח.

גילית חיים?
"בראש ובראשונה גיליתי את שעות אחר הצהריים שלא הכרתי. להסתובב ברחוב בשעות הערב. הטניס הצריך ממני כל הזמן אחריות וזה עוד סוג של הקלה מבחינתי אחרי כל כך הרבה שנים של אחריות. היו שואלים אותי, איך אתה נוסע עם הילדים לחו"ל, אתה מטורף?
כמובן שאמשיך לשחק טניס ואם תפתח קבוצת ליגה אשמח לשחק בה לאט ובכיף. היום יש לי יותר זמן למשפחה ולילדה וזה אחד הדברים הכי חשובים מבחינתי ואני מתכוון לטייל כמה שיותר כשלשמחתי העבודה החדשה מאפשרת לי את זה. אמנם כרגע זה לטייל בארץ אבל זנ לגמרי מהנה".
 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש