בזמן שמחירי הנחושת בעולם אמורים לזנק - חברה ישראלית תמשיך את כריית הנחושת במכרות תמנע

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 3/9/2021 08:02 ● ערב ערב 3033
שנה לאחר שחברת ערבה מיינס קיפלה את הפקלאות ממכרות תמנע ו-400 מעובדיה בימי השיא הלכו הביתה, עכשיו יש מי שמדברים על כך שעבודות הכרייה במכרות אוטוטו יימשכו, הפעם על ידי חברה ישראלית שתקבל מערבה מיינס את זכויות הכרייה במקום ● החברה הישראלית אף תקים על פי התכנון את מפעל הפקת הנחושת שערבה מיינס לא הוציאה לפועל ● ''זה לא סוד שמחירי הנחושת בעולם עולים והם עוד צפויים לזנק בהמשך'', אומר השבוע גבי רומי, מאחרוני עובדי ערבה מיינס
בזמן שמחירי הנחושת בעולם אמורים  לזנק - חברה ישראלית תמשיך  את כריית הנחושת במכרות תמנע
מפעל הנחושת בתמנע בימי הזוהר שלו בשנות ה-80 של המאה הקודמת ● צילום: דניאל ונטורה לויקיפדיה

אם מישהו מיהר להספיד את מכרות הנחשות תמנע, כדאי לו לעצור ולחשוב פעם נוספת, שכן אם להאמין למה שמספרים השבוע עובדים לשעבר בחברת 'ערבה מיינס', החברה שהחזירה את החיים למכרות הנחושת תמנע לאחר שנים של קיפאון, ועסקה בכריית טונות של עופרות נחושת במשך כ– 15 שנים, הרי שכבר בקרוב יחזרו עבודות הכרייה במכרה להרעיד את הסביבה, הפעם על ידי חברה ישראלית גדולה שקיבלה, כך על פי העובדים, את זכויות הכרייה מחברת ערבה מיינס שהחכירה את המכרות ממדינת ישראל ל-99 שנה. 

אמנם בפועל אף אחד לא ממהר עדיין לחשוף את פרטי ההתקשרות אבל העובדים האילתים שעבדו עם חברת ערבה מיינס יושבים בבית וממתינים להתפתחויות, בתקווה שאוטוטו הם יחזרו לעבוד במה שהם יודעים ובמה שעסקו לפחות בעשור האחרון. "הסיפור של המכרות לגמרי לא תם ונשלם", מבהיר השבוע גבי רומי, מי שעדיין נחשב לעובד חברת 'ערבה מיינס' והיה מהאילתים הראשונים שחברו לחברה.

לשאלה על מה ולמה החברה שהעסיקה במכרות בימי השיא למעלה מ- 400 עובדים ויתרה על החלום והתקפלה, מסביר רומי: "המדינה ייאשה אותם. המענקים שהמדינה הבטיחה לתת להם על מנת לקדם את נושא הכרייה, היו הדבר הקטן יחסית, הבעיה הגדולה יותר הייתה וועדת שישנסקי 2 שהעלתה להם את התשלום בגין מחיר הנחושת שהם כרו והשוותה את המחיר למחירי הגז. זה כבר הפך עבור החברה את כל העסק למשתלם הרבה פחות והיו עוד הרבה סיבות שגרמו להם להבין שאם הם חשבו שבישראל הם יצליחו להתקדם, זה לא ממש היה ככה בפועל".

 



 

הנחושת היא הנפט החדש


בימים בהם נעשים מאמצים עולמיים לצמצם את נזקי הסביבה ולתעדף את אנרגיית החשמל על פי הגז והסולר, מעריכים מומחים בעולם כי מחירי הנחושת צפויים לזנק כבר בשנים הקרובות ויש מי שמגדירים את הנחושת כ'נפט החדש'. על פי ניתוח בנק ההשקעות גולדמן סאקס, כפי שפורסם לאחרונה בעיתון 'דה מרקר', חזון העולם נטול פליטות פחמן יכול להתקיים אם חשמל ומימן יחליפו את הדלקים הפוסיליים, מה שיוביל את המהפכה בכבישים עם חדירה מלאה של כלי רכב המונעים באנרגיה החדשה. 
ואם באנרגיות חדשות עסקינן, הרי שלכולם ברור וידוע כי במרכז העניינים ניצבים הנחושת, הניקל והאלומניום, להם חלק מרכזי בייצור והעברת האנרגיות החדשות. זו בדיוק הסיבה שכיום מעריכים בעולם שעד לשנת 2050 יהיה זינוק אדיר במחירי המתכות העולם בעולם. אמנם בכל האמור לגבי מיחזור המתכות האלו לא תהייה קפיצה במחירים, שכן ברגע שאתה קונה נחושת למחזור במחיר גבוה תפספס את הרווח, אבל כשמדובר על מכרות מהן ניתן לכרות כמויות ענק של נחושת איכותית וטובה כמו במקרה של מכרות נחושת תמנע, אין ספק שמי שישים כאן את היד ויקים לצד המכרה את המפעל המדובר שיהפוך את הנחשות הגולמית לנחושת לתעשייה, ירוויח תוך מספר קטן של שנים ובענק. "הנחושת היא הנפט החדש", כך צוטט לאחרונה מיקלה דטה ויניה, מנהל חטיבת מחקרי תעשיית האנרגיה בחברת 'גולדמן סאקס' שהבהיר כי המתכות המועדפות הן האלומיניום והנחושת, לדבריו- שתי המתכות הנפוצות ביותר למוליכים ולפסי צבירה".



 

מה אתה יכול לספר על החברה הישראלית החדשה?
"החברה הישראלית תגיע לכאן לא רק כדי לכרות נחושת אלא גם כדי להקים את ולהפעיל את מתקן ייצור הנחושת שחברת ערבה מיינס רצתה להקים במקום. מהאדמה מוציאים עופרת נחושת אותה צריכים לעבד ולהפיק ממנה נחושת. היו לנו כבר כל האישורים להקמת המפעל, הבאנו חברה שתקים את המתקן אלא שאז הכל התפוצץ ונעצר".

ערבה מיינס התבססה על עובדים מקסיקנים. על איזה עובדים תתבסס החברה החדשה?
"בואי נעשה סדר. המקסיקנים שעבדו כאן היו אנשי המקצוע. המהנדסים, הגאולוגים, הם לא היו הכורים. באמת לא היה קל ופשוט למצוא עובדים. באילת יכולים לדבר עד מחר על הצורך במציאת מקורות תעסוקה חדשים, אנשים לא רוצים לעבוד בעבודה פיזית. העסקנו כאן בכרייה הרבה עובדים בדואים ועובדים ממזרח ירושלים. החברה הישראלית היא חברת ענק ואני מאמין שהם ימצאו עובדים".

עד כמה זה קשור לעובדה שהצפי כי מחירי הנחושת בעולם יזנקו?
"זה כבר קורה וזה ידוע ומוכר לכולם. לא רק החברה הישראלית מבינה את זה אלא כל העולם. תראי לי היום משהו שאין בו נחושת? כבלים חשמליים, מכוניות, מחשבים, כל דבר שעובר בו זרם וחשמל זה נחושת, אפילו הטלפון הנייד שאת מדברת אתו עכשיו יש בו לא מעט רכיבים מנחושת. במכוניות, במיוחד בחשמליות שהן הדור הבא של המכוניות יש המון נחושת".

אז מה, לא להספיד את המכרות?
"ממש לא".
אגב, אם תהיתם מה עלה בגורלו של מפעל תמנע בו התבצעה במשך שנים ארוכות כריית הנחושת עד לסגירת המפעל בשנות ה - 80 הרי שיש צורך לעשות הפרדה מוחלטת בין שני הגורמים- המפעל והמכרות. במפעל עצמו הצטמצמה העבודה מאוד בשנים האחרונות. ממאות עובדים שהועסקו שם עד לסגירת המפעל, היום נותרו בו כ- 14 עובדים בלבד. גם העבודה במקום לא עוסקת עוד סביב הנחושת אלא דווקא מיחזור אלומיניום לגרגירי אלומיניום.
משרדי ערבה מיינס ששכנו בשטחה של תמנע גם הם כבר ירדו מהשטח והחברה החזירה את המפתחות. נכון להיום, לא ברור מה יקרה בהמשך, כשהחברה הישראלית תתפוס פיקוד, כך או כך, חלום העבודה הישראלית בתמנע כבר לגמרי לא מה שהיה לפחות בחלקו העליון של השטח. עכשיו נותר לראות מה יעלה בחלקו התחתון של השטח- במכרות, שם יודעים לספר לנו העובדים שיש כמויות ענקיות של נחושת זמינות לכרייה.

את תגובת חברת ערבה מיינס לנכתב בכתבה לא קיבלנו עד לסגירת הגיליון.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת