האם תאסר בקרוב פעילות סירות מנוע קטנות במפרץ אילת?

מאת: מירב לוי דיאמנט ● 27/8/2021 09:08 ● ערב ערב 3032
אחרי שנים בהן היתה הפעילות במפרץ אילת בלתי מוסדרת ומסוכנת, פורסם לראשונה, מסמך מדיניות חדש של עיריית אילת, שחובר על ידי שורת אנשי מקצוע, ובו הקווים המנחים ● בין השאר קובע המסמך כי פעילות סירות המנוע הקטנות במפרץ (6 כוח סוס) מסוכנות מדי: ''העדר מיומנות בסיסית של המשיטים במרחב קטן וצפוף'', וממליץ על הפסקת פעילות השכרת הסירות, ביצוע הפרדה בשעות הפעילות של סירות הזכוכית והצוללים, ביטול הורדת אופנועי הים לים בסמוך לגבול ירדן ועוד שורה של הנחיות והגבלות שיגרמו לשמירת המפרץ ולשלומם של המשתמשים בו, אך לפגיעה בספורט הימי
האם תאסר בקרוב פעילות  סירות מנוע קטנות במפרץ אילת?

לאחר שנים בהן לא הייתה מעוגנת הפעילות הכוללת במרחב הימי של אילת, ולא פעם נפלו דברים בין הכסאות, כשגורם אחד מטיל את האחריות על גורם אחר, הציגה עיריית אילת, לאחרונה, בגאווה, את מסמך המרחב הימי שגובש לראשונה על ידי וועדת היגוי שכללה שורה של אנשי מקצוע, ביניהם מנהלי תכנון, נציגי החברה הממשלתית להגנה על ים המלח,  נציגי משרד התיירות, מהנדס עיריית אילת, נציגי המשרד להגנת הסביבה ואחרים, ובו מרוכזות כלל הפעילויות במרחב הימי של אילת ומוצגים בו כל ההיבטים החל מהמצב הקיים נכון להיום, מה צריך להשתנות או להשתמר ודרכי פעולה לשיפור והטבת המצב הקיים. 
"מסמך המדיניות מתווה קווי מדיניות בשורה ארוכה של תחומים במטרה להסדיר את המרחב הימי באופן יעיל ומושכל", כך הוסבר במבוא של המסמך שמתפרש על פני 131 עמודים של מלל, טבלאות, שירטוטים וצילומים. "מטרת המסמך להוות מסגרת כוללת להסדרה ותכנון במרחב הימי של ישראל בים סוף תוך התחשבות בדינאמיות של המרחב הימי ובמטרה לאפשר את מיצוי הפוטנציאל הכלכלי והתיירותי במרחב, לצד שימור והגנה על ערכי הטבע והנוף". 

 

לשפר את הבטיחות במרחב


אחד הנושאים הבולטים במסמך עסק בנושא הבטיחות במרחב הימי שהוא, וזה כבר מזמן לא סוד, מהצפופים ביותר בארץ. מנתוני המסמך, עולה, כי בשטח ימי של כ– 31 קמ"ר בו מרוכזת כל הפעילות הימית במפרץ אילת, פועלים בשטח המצומצם כ- 500 כלי שייט רשומים, מתבצעים בו בין 350-600 אלף צלילות בשנה, מתקיימת בו פעילות ספורט ימי, אטרקציות תיירותיות ימיות, פעילות נמלית ובטחונית כשרוב הפעילות הימית הצפופה בלאו הכי מרוכזת בחלק הצפוני של המפרץ. 
"ההסדרה המרחבית הקיימת בהיבט הבטיחות חלקית מאוד", קובעים אנשי המקצוע במסמך. "למעט מספר כללים שנקבעו בתקנות, אין הסדרה מרחבית של כלל הפעילויות במפרץ- ריבוי גורמים בעלי סמכויות חלקיות וחוסר בהירות לגבי גבולות האחריות והסמכויות".


העדר מיומנות בסיסית של המשיטים


בהיבט זה של בטיחות במפרץ שמים אנשי המקצוע דגש על המיומנות הנמוכה מאוד, כהגדרתם, של משיטי סירות המנוע 6 כ"ס ואף מדגישים את בעיית השכרות של אותם שוכרי סירות קטנות ואופנועי ים "לאור הימשכות הליכי החקיקה המאפשרת אכיפה". עוד קובע המסמך כי העובדה שישנה חפיפה בין הפעילות המתבצעת על פני הים לבין הפעילות המתבצעת במקביל מתחת לפני הים (שנירקול וצלילה), מהווים גם הם סכנה במפרץ. 
בשל הליקויים הרבים והסכנות במפרץ, נקבע כי: "בראש קווי המדיניות יעמוד נושא הסדרת נושא הבטיחות במרחב הימי". סעיף זה מפורט וכולל בין השאר את צעדי הפעולה הבאים: הסדרת מקומות רחצה באופן שיאפשר שחיה ושנירקול מחוץ לחופי הרחצה המוכרזים ופעילות רחצה בחופים שאינם אסורים לרחצה. תיקון תחום הכרזת נמל אילת, דגש מושם על הגדרת המיומנות הנדרשת לביצוע פעילויות ימיות שונות והגברת רמת המקצועיות של המשתמשים בכלי שייט במרחב הימי של אילת מתוך כוונה לשפר את רמת הבטיחות. תחת סעיף זה נקבע כי תופסק פעילות השכרת סירות המנוע הקטנות במפרץ (6 כ"ס) "בשל היעדר מיומנות בסיסית של המשיטים במרחב ימי קטן וצפוף", החלטה זו באם תבוצע, עלולה לפגוע משמעותית במשכירי הסירות והספורט הימי במפרץ.

 

הדוח ממליץ להפריד בין צוללי השמורה לסירות הזכוכית

 

הפרדת זמנים בין צוללים לסירות זכוכית


נושא נוסף שדורש הסדרה לפי אותו סעיף העוסק בבטיחות במפרץ, הינה הסכנה הנוצרת בשל החפיפה בין סירות הזכוכית לצוללים במפרץ. אי לכך, נקבע כי בין הפתרונות האפשריים תבחן הפרדה בזמנים בין פעילות סירות הזכוכית לצלילה באתרי הצלילה. עוד קובע המסמך: ביטול האפשרות להורדת אופנועי ים בקו גבול ישראל- ירדן, איסור שייט מנועי בחוף הצפוני באזורי השוניות המלאכותיות למעט כלי שייט ייעודים- ביטחון, מניעת זיהום ים, שיטור ואכיפה. 
על הרספ"ן (רשות הספנות והנמלים) הוטל הצורך לקדם פריסת מצופים לסימון הנתיב הימי תוך יצירת הפרדה ברורה בין אתרי הצלילה למעבר כלי השייט, סימון ברור שיפריד בין חוף הרחצה לבין הספורט הימי בחופים הדקל וחברת חשמל, סימון קו 300 מ' מהחוף בו נאסר שייט מנועי. עוד הוטל על הרספ"ן להסדיר את מגבלת השייט של סירות הדייג בעומק 300 מ' ואילך מקו החוף. אכיפת התקנות וכלי השייט, נקבע, תמשיך להתבצע על ידי השיטור הימי.

 

לא ניתן לרשום דוח על נהיגה בשכרות על אופנוע ים או סירה, כי החוק טרם תוקן

 

המעגנות הקיימות אינן מנוצלות


במציאות בה קיים גם כיום מחסור חמור במקומות עגינה לכלי שייט בים בשתי המעגנות הקיימות באילת, קובע הדו"ח כי: "המעגנות הקיימות אינן מנוצלות באופן מלא לעגינת כלי שייט קטנים". עוד מצויין בדו"ח: "עיריית אילת תפעל לקידום תכנון שימקסם את ניצולת תשתיות העגינה במעגנות הקיימות באמצעות תוספת מזחים לעגינה של כלי שייט קטנים". המקומות המוצעים על ידי וועדת ההיגוי לתוספת מקומות עגינה בים: בין שובר הגלים של הלגונה המזרחית, תוספת מקומות עגינה בצד החיצוני של שובי הגלים בלגונה המזרחית והצד החיצוני של שובר הגלים הדרומי של מעגנת תור ים, בעיקר עבור סירות צוללים קטנות".

 

ממשה נוסף מתוכנן במרינה


בעניין אחסנה יבשה של סירות מנוע- אחסנה זמנית שקיימת היום לצד הכביש העוקף בואכה אזור המלונות מצויין בדו"ח כי עיריית אילת תבחן אפשרות לתכנן מגרשי חניה לכלי שייט קטנים שהובלתם לים תתבצע באמצעות גרירה על עגלה והורדתם למים במדרון ההורדה (ממשה). 
גם בעניין זה נגע הדו"ח בחסרונו של ממשה נוסף באילת, למעט הממשה היחיד שקיים היום בעיר בצמוד לחוף חברת החשמל ונקבע כי העירייה תבחן תוספת ממשה במספנה המתכוננת בקצה המערבי של המרינה באילת".

 

 החלק המיועד להקמת הממשה בדופן המערבית של המרינה 

 

הצלחה לאתרי הצלילה המלאכותיים


נושא הצלילה זכה גם הוא להתייחסות נרחבת בדו"ח על ידי אנשי ההיגוי. בסדרת מחקרים שמצטט המסמך, נקבע כי  1/3 מכלל הצלילות באילת מתבצעות הלכה למעשה ב- 7 אתרי הצלילה המלאכותיים הקיימים בעיר. מחקר אחר מצא כי אתרי הצלילות המלאכותיות, בעיקר ספינות טבועות, זוכים לביקורים רבים, גם של צוללים מנוסים, ומחקר נוסף קבע כי הצוללים באילת אמנם מעדיפים צלילה בשוניות טבעיות, אך למרות זאת כמעט כולם צללו גם באתרי הצלילה המלאכותיים, המועדפים דווקא על ידי הצוללים הפחות מנוסים. לאור מחקרים אלה, קובע המסמך כי באזור הפעילות הימית במרחב יוקמו אתרי צלילה מלאכותיים נוספים בשילוב משתלות אלמוגים. "מכלול האתרים יבטא אטרקציה לצוללים וכוח משיכה רב לצוללים מקומיים ותיירי צלילה", נכתב בדו"ח. 
עוד צוין כי תבחן הקמתן של עד שתי פלטפורמות צפות או על רגליים, שישתלבו כמוקדים ימיים קבועיים התומכים בפעילות הצלילה ויהוו אטרקציות ונקודות ציון תיירותיות ותפעוליות במרחב, כאשר ההגעה אליהן תתבצע באמצעות כלי שייט. 
הדוח דורש כי אתרי הצלילה יסומנו כדי לצמצם סיכונים. באתרים המלאכותיים יוטלו מגבלות על שייט ממונע, על מנת להבטיח לצוללים סביבה בטוחה.

 

האם באמת הוזמן הציבור להעיר הערותיו למסמך?


על פי המקובל, ברגע שעירייה מפרסמת מסמך מדיניות מקיף כמו הדוח המדובר, שמתווה את קווי המדיניות של מפרץ אילת, מן הראוי כי עליה להעמיד את המסמך לעיון הציבור ואף לאפשר לציבור להתנגד להחלטות המופיעות בו. אלא שלצד הצעד המבורך והיוזמה שמתקיימת לראשונה מאז הקמת העיר אילת, דווקא בסוגיה זו לא הקפידה עיריית אילת לאפשר לציבור לעיין בדו"ח אלא לימים ספורים בלבד.  הדו"ח פורסם בקבוצת הווצאפ של דוברות העירייה ב- 12.8 בלבד, הוא לא פורסם באמצעים אחרים ואף לא הועלה לאתר העירייה, והמסמכים היו פתוחים לעיון הציבור שהצליח להגיע לפרסום בקבוצת הדוברות של העירייה, עד ה- 21/8 בלבד. במילים אחרות, אם היו לגורם כזה או אחר הסתייגויות על הנכתב בדו"ח, הרי שכבר היום לא ניתן עוד להתנגד או להסתייג מהדברים שקיבלו בדו"ח תוקף של החלטות ליישום. 10 ימים בלבד לאפשר לציבור לעיין בדו"ח משמעותי וחשוב כל כך להתפתחות הימית הכוללת במפרץ הן מעט מדי זמן, מה גם שהמסמך הזה לא היה המסמך היחדיי שפורסם באותה דבוקה, שכן לצדו פורסם מסמך באורך דומה, שעוסק בתכנית המתאר להסדרת רצועת החוף של אילת. נושא חשוב ולא פחות טעון מנושא פעילות כלי השיט במפרץ. כעת, נותר לראות האם ומתי יאכפו ההחלטות שהתקבלו במסמך ועד כמה 131 עמודים של עבודה מאומצת יהפכו באמת לקווים מנחים של מפרץ אילת או שמא יעלו אבק במגרה.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת