עמותות בישראל, מימון בתרומות ומחלת קורונה

מאת: מסחרי ● צילום: מסחרי ● 23/7/2021 05:47 ● ערב ערב 3026
בחינת מדיניות הממשלה בעשרות השנים האחרונות בכל הנוגע למעורבות ישירה ברמת הביצוע מעלה אבחנה ברורה בהחלט- למן שלהי שנות ה-70 ואילך חלה נסיגה מתמשכת, שהפכה להסתלקות מואצת של המדינה מתחומי אחריות ופעילות לא מעטים, החל בתחום החינוך, דרך ביצוע מיזמים הנדסיים וכלה בשירותי רווחה. במקרים מסוימים הסתלקה המדינה מתחום אחריות מסוים באופן כמעט מוחלט, אך במקרים רבים אחרים, את מקומה כגוף ביצועי תפסו מטעמה חברות פרטיות ו/או עמותות.
עמותות בישראל, מימון בתרומות ומחלת קורונה
תגיות:

התהליך המתואר לעיל מציג בקצרה תהליך מורכב ומשמעותי מאוד בחברה הישראלית במהלכו עלה בצורה דרמטית מקומן של עמותות כגופים בעלי חשיבות מכרעת בפעילות תקינה ובסיסית של שירותים חיוניים רבים: הפעלת מעונות לילדים בסיכון, הוראה בתחומי מדעים בבתי ספר, הענקת סיוע למשפחות נזקקות ועוד ועוד.

למרבה הצער החלטת המדינה להעביר חלק לא מבוטל מן הפעילויות אותן ניהלה בעבר לידיהן של עמותות לא תמיד לווה בהקצאת תקציבים ומשאבים מתאימים (יש שיגידו כי קיצוץ עלויות היה אחד המטרות העיקריות של המדינה בביצוע מהלך זה מלכתחילה). השורה התחתונה היא עבור עמותות רבות מימון ממשלתי  מספק רק חלק מסוים מתוך התקציב הנדרש לפעולתן ועל כן, גם שהן משמשות כשליחות מטעם המדינה, פעולתן נסמכת במידה רבה על מקורות מימון נוספים: מימון מגופים ציבוריים שאינם ממשלתיים, פעילות עסקים ומכירת שירותים ובראש ובראשונה- איסוף תרומות.

 

איסוף תרומות בישראל

 

ראשית נציין לטובה כי גם בתחום התגייסות החברה הישראלית למתן תרומה חלה התקדמות משמעותית בעשרות השנים האחרונות, אמנם קיים עדיין פער בין התרבות הישראלית ובין תרבויות במדינות עולם מערבי אחרות (דוגמת ארצות הברית) בהן מתן תרומה הוא אקט מושרש היטב בפעילות עסקית, קהילתית ואישית, ועדיין לא יהיה מופרך לומר כי נכון במהלך השנים חלה התמסדות משמעותית בתהליכי גיוסי תרומות בישראל, במיוחד אל מול בעלי הון וגופים עסקיים. לעלייה בהיקף התרומות תורמת מן הסתם גם הטבת המס הניתנת לפרטים וחברות המשיאים תרומה לעמותות וגופים שזכו באישור המתאים.

ברמה האישית והקהילתית לא יהיה מופרך לומר כי רוב רובו של הציבור הישראלי העניק תרומה לעמותה כזו או אחרת במהלך חייו, אם מתוך רצון בעשיית מעשים טובים ואם מתוך הנורמה החברתית שנוצרה.

 

ואז הופיעה הקורונה

 

מגיפת הקורונה שהיכתה בעולם ככלל ובמדינת ישראל בפרט הביאה עימה כנזקי משני הרסני גם משבר כלכלי שפגע בכלכלה העולמית ברמת המאקרו וברמת המיקרו הביא לחורבן כלכלי לעסקים ותחומי פעילות מסוימים. מלבד הפגיעה הכלכלית הישירה בעסקים, משפחות ויחידים ברחבי העולם הביא עימו המשבר הכלכלי אפקט נלווה נוסף – ירידה משמעותית בהיקף התרומות המועבר לעמותות בישראל. ההסבר לכך ברור למדי- עסקים שהכנסתם נפגעה באופן הגיוני יפעלו להפחתת הוצאות לא הכרחיות דוגמת העברת תרומה ואילו עסקים שלא נפגעו, עדיין עשויים לנקוט במדיניות של הידוק חגורה כאמצעי מנע מחשש לפגיעה כלכלית שתבוא מתוך אי הוודאות שייצרה הקורונה.


חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש