המשרד להגנת הסביבה דורש לבטל את הסכמי קצא''א

מאת: רותם נועם ● 10/6/2021 11:09 ● ערב ערב 3021
המשרד להגנת הסביבה פרסם השבוע את חוות דעתו המקצועית בנוגע להסכמי שינוע הנפט של קצא''א ● מסקנתו חד משמעית: יש לעצור את ההסכמים לאלתר ● היה ולא – הוא דורש מיליון שקל בשנה מקצא''א, למטרת ניטור המפרץ ● לראשונה מתפרסמת הערכה של כמות הנפט שתשונע דרך אילת: 260 אלף טון בשנה ● אלא שהציוד והתשתיות רעועים ובמשרד חוששים מפני שבר בצנרת ההולכה בקרבת החוף, לא פחות מכתם נפט שיעשה דרכו לשונית האלמוגים ● סכנה נוספת: זינוק של 50% באדי הדלק שיפלטו בסביבת רובעים 2 ו-11 בשחמון ● קצא''א: ''קצא''א מצוידת בציוד החדיש ביותר, מבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר, ערוכה לכל פעילות ועומדת בתקנים בינלאומיים מחמירים ביותר בכל הנוגע לתחזוקת מתקניה''
המשרד להגנת הסביבה דורש לבטל את הסכמי קצא''א
''תמיכה ביוזמה כלכלית-עסקית ובלתי סביבתית מצטיירת כצעד בכיוון שגוי'' (מתוך חוות הדעת) ● צילום: דוד אדרעי

השבוע (ג') פרסם המשרד להגנת הסביבה את חוות דעתו המקצועית העוסקת בהסכם שינוע הנפט מאיחוד האמירויות דרך נמל אילת, באמצעות מתקני חברת קצא"א. נייר העמדה שהוכן כבר בנובמבר 2020, עליו חתומה השרה גילה גמליאל, קורא לביטולו של ההסכם ומזהיר מפני סיכון מפרץ אילת ושונית האלמוגים הייחודית שלו. 
הצוות המקצועי במשרד הבהיר כי שפיכת נפט בשל הגברת שינוע מכליות במפרץ אילת, עלול להוביל לאסון חסר תקדים, וכי: "בראייה ארוכת טווח, הגדלת פעילות שינוע הדלקים הפוסיליים במקום כה רגיש כמפרץ אילת, היא צעד בכיוון השגוי".

 

5 מיליון טון נפט בשנה


חוות הדעת מפרטת כי צפי שינוע הנפט דרך אילת עלול להגיע ל-5 מיליון טון בשנה, ובאשקלון ל12-15 מיליון טון בשנה. כפי שהבהירה הנהלת קצא"א במפגש שערכה לפני כחודשיים עם עיריית אילת, היקף זה עלול לגדול בהדרגה בחמש השנים האחרונות. אף שבקצא"א לא נוקבים במספרים, נראה כי עד 2025 יפקדו את אילת כ-50 ספינות בשנה, קרי: בממוצע, ספינה בשבוע. סך הנפט שיכולות ספינות כאלו לשאת בבטנן מגיע לכ-260 אלף טון נפט. 
למרות שהסכם זה כבר יצא לפועל והחברה פועלת על פיו מתחילת השנה, היא "אינה ערוכה עדיין לתת מענה יעיל ועצמאי לתקלת שפיכת נפט לים בהיקף מקומי, לא כל שכן היא אינה ערוכה לתת מענה ראוי ועצמאי כנדרש, להיקפי פריקת דלק בהיקפים של פי 10 ויותר מהתנועה כיום במפרץ אילת".
את חוות הדעת חיבר מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה רני עמיר, שמזהיר מפני הסכנה לענף התיירות באילת כתוצאה מתקלה שעלולה להיות הרסנית למפרץ. דברים דומים השמיע מנהל היחידה לזיהום ים, אלי ורבורג, בראיון ל'ערב ערב', 
בו הסביר כי אפילו כמות קטנה יחסית של טון נפט שיגיע בעת שפל לשמורת האלמוגים, יגרום להרס בלתי הפיך לשמורה, שכן מרגע שנפט נוגע באלמוגים הם אינם ניתנים לשיקום. החשש במשרד להגנת הסביבה הוא מפני המרחק הקצר שבינה לבין מזח קצא"א. בהערכה הסביר ורבורג באותו ראיון כי יכולות לעבור 15 דקות מרגע שכתם השתחרר מספינה ועד שיחלוף על פני התחנה לזיהום ים, שהיא החיץ היחידי בין המזח לשמורה. 
עמיר מתייחס בחוות הדעת לרישיונה של קצא"א. כזכור, הוציא בשבוע שעבר ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, מכתב למשרד להגנת הסביבה ובו דרש מהמשרד לבחון מחדש את תנאי הרישיון, שלא עודכנו לטענתנו מאז 2005. לדברי עמיר, רישיון העסק של קצא"א אמנם כולל בתוכו תכנית חירום לתקריות של זיהום ים, אך בהיקף מקומי ומוגבל בלבד, זאת כאש כיום יש בידי קצא"א אמצעים מיושנים וחלקיים בלבד להתמודדות כזו, ובעיקר היא נדרשת להצטטידות בתחום החסימה שאיבה וספגה של שמנים מהים. הסיבה לכך נעוצה בהסכמה שהיתה מקובלת בין המשרד לחברה לאורך השנים, לפיהן בהיקפי פעילות של 6 ספינות בשנה אין סיבה בהצטטידות מאסיבית. 
אלא שהחששות במשרד לאיכות הסביבה אינן מתמצתות לחשש דלפית נפט, אלא גם למצבם של צינורות המזח, שהותקנו בשנות ה-70 של המאה הקודמת. תקלות שבר במזח או בצנרת ההולכה היבשתית בסמוך לחוף, משמעה סיכון ממשי לסביבה הימית. 
אלא שלא רק קצא"א אינה ערוכה לטפל במקרה קיצון כזה, אלא גם המדינה, שהיחידה למניעת זיהום ים, המשמשת כאמור כחיץ יחדי בין קצא"א לשמורה, אף היא מתמודדת עם ציוד בן שלושה עשורים הדורש חידוש וריענון. ספינה ייעודית המשמשת את היחידה סוגרת שני עושרים של פעילות ואף שהיא במצב שמור, היא דורשת שני אנשי צוות על מנת לתפעלה ואלו לא תמיד נמצאים בהישג יד. על מצוקת כח האדם ביחידה פרט בהרחבה ורבורג בראיון עמו. לדבריו, חסרים ליחידה 5-6 פקחים נוספים שיאפשרו את עיבוי הצוות הקיים ויצירת משמרת מחליפה לצוות הקיים. בחוות הדעת מציין עמיר כי גם תקצובה של היחידה נותר כפי שהיה בעבר. 

 

ציוד בן שלושה עשורים הדורש חידוש ורענון. חוות המכלים של קצא”א באילת ● צילום: רותם נועם

 

לא פחות מדאיג: זיהום האוויר


אלא שלא רק נפט מדאיג את המשרד להגנת הסביבה, אלא גם זיהום האוויר המתלווה לתגבורפעילות קצא"א באילת. לפי הערכה ראשונית שערכו במשרד, ישנה הסתברות לפיה פליטת אדי הדלק במפרץ אילת תהיה פי 50 מהכמות הנוכחית היום, והיא תלווה במטרדי ריח. את המחיר ישלמו השכונות המתוכננות להבנות ברובע 2 (הסמוך לחוות המכלים שעל חוף הים) וברובע 11 בשחמון (הסמוך לחוות יותם).  
"כיום ישנן תלונות ציבור רבות על מטרדי ריח אופייניים לדלק מאזור אשקלון, בו מצוי אתר קצא"א ואתרים נוספים, העוסקים באחסון ושינוע דלקים. באילת כיום לא ידוע לנו על תלונות של מטרדי ריח מדלקים", כותב עמיר. "בעבר היו מעט תלונות באילת על מטרדי ריח מדלקים, כאשר היתה פעילות של פריקה של נפט ממכליות. מפגעי ריח וזיהום אויר עלולים להחמיר כתוצאה מתוספת משמעותית של שינוע, פריקה, טעינה, ואחסון של דלקים, אלא אם ינקטו אמצעים לטיפול ומניעה של פליטת מזהמים לאוויר על ידי קצא"א. באתרי האחסון של קצא"א באילת יש כיום פעילות מצומצמת. אולם כאמור קיים חשש, שאם הגברת הפעילות כאמור, יגדל זיהום האוויר, לרבות מטרדי הריח".
עמיר לא שוכח לקצא"א את אסון עין עברונה, ומזכיר כי הטיפול באוזר האסון ההוא עדיין לא הסתיים גם היום כמעט שמונה שנים לאחר הארוע. מסיבה זו הוא דורש "לבחון את המשמעות וההשלכות הסביבתיות של הגברת שינוע ואחסון דלקים פוסיליים בים וביבשה, בהתייחס למפגעים הפוטנציאליים ובהתייחס למדיניות המשרד. צנרת ההולכה של קצא"א כבר גרמה לתקריות זיהום ביבשה ודליפות בסמוך לחופי אילת. החזרת מסדרון הדלקים ל'ימי תפארתו' הינה בעלת משמעות סביבתית שיש לתת עליה את הדעת באופן קפדני ומחמיר".
חוות הדעת אף מציגה את האירוניה שבין הצהרות ישראל כמדינה הפועלת להפחתת השימוש בדלק פוסילי היא פועלת בדיוק ההפך מכך כשהיא מגבירה באופןן ניכר את שינוע הדלק הזה שנחשב לאחד המזהמים הגדולים בעולם. "ישראל מעוניינת לעודד את ההשקעות באנרגיה מתחדשת ובכלכלה דלת פחמן, ולכן תמיכה ביוזמה כלכלית-עסקית ובלתי סביבתית בעליל של הגדלת נפחי שינוע נפט גלמי ודלקים אחרים, מצטיירת כצעד בכיוון שגוי", כותב עמיר.

 

תוספת כוח אדם ותקציב שנתי


במשרד להגנת הסביבה דורשים מהממשלה לקיים דיון עומק סביב ההחלטה, עניין שהגיע כזכור,לאחרונה, לפתחו של בג"ץ, לאחר ששלושת ארגוני הסביבה, החברה להגנת הטבע, צלול ואדם טבע ודין, עתרו כנגד קצא"א והמדינה, זאת משום שלטענתם, לא התקבלה החלטת ממשלה כנדרש טרם הפעלת ההסכם. 
ככל שהמדינה תחליט לאשר את קיומו, דורש המשרד כי קצא"א תשלים בהקדם אמצעים שיפחיתו את היסכון וישדרגו את התשתית שלה לאורך הקווים. כן דורש המשרד הקצאת כוח אדם נוסף וכן אמצעי פיקוח על המסוף בתחנה לזיהום ים, כאשר קצא"א תחויב בהשתתפות בתקציב ניטור המפרץ בהיקף של מיליון שקל בשנה. 
יו"ר סיעת מרצ, ח"כ תמר זנדברג, שצפויה לכהן כשרה להגנת הסביבה, באם תוקם ממשלת השינוי תומכת באופן מלא בעמדת השרה גמליאל.

מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א חברה ממשלתית מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה, בייחוד המשרד להגנת הסביבה.
ההתקשרות בהסכם היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואין כל שינוי בפעילות המתוכננת שלה. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת עשרות שנים וההסכם אינו שונה ממאות הסכמים שחתמה החברה. קצא"א מחויבת לשמירה על בטיחות תושבי האזור והגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה.
קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר, מבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר, ערוכה לכל פעילות ועומדת בתקנים בין-לאומיים מחמירים ביותר (API) בכל הנוגע לתחזוקת מתקניה.
כפי שהיא נוהגת בשוטף, החברה ניהלה דיאלוג מול הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות ביוזמתה ובהתאם לדרישות שהתבקשה למלא.
כפי שמציינת אף חוות הדעת של המשרד, החברה הינה חברה ותיקה ומקצועית, הפועלת על פי דרישות והנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשתפת פעולה בכל המתבקש ממנה על פי החוק ולעיתים אף מעבר לכך.
חוות הדעת אף מציינת שלא ניתן להתעלם מההיבטים הרחבים, הגיאופוליטיים במהותם, של עסקה כלכלית זו.
גם פנייתם של הארגונים לבית המשפט למתן צו ביניים נגד קצא״א להפסקת הפעילות נדחתה ובית המשפט לא מצא כל סיבה להתערב ודחה את הבקשה.
מדינת ישראל צפויה להרוויח רבות מההסכם, אשר יחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין-לאומי וכן יבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי, בשגרה ובחירום."

תיקון: בניגוד לשפורסם בשבוע שעבר בכתבה שעסקה בדרישת יצחק הלוי מהמשרד להגנת הסביבה לפתוח לעיון את הרישיון של קצא"א, לא התבקשה תגובת קצא"א למכתב בשל תקלה, ובשל כך לא פורסמה.


 

"הנורות האדומות כבר דולקות ומהבהבות, ועלינו לפעול מראש כדי למנוע את האסון הבא​. גמליאל ● צילום השרה: ויקיפדיה

 

השרה להגנת הסביבה לא מצליחה לייצר דיון מקצועי בסוגיית הסכם קצא"א

 

ובתוך כך, הוציאה השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, התראה יוצאת דופן בחריפותה לראש המל"ל, מאיר בן שבת, בדרישה לבטל את הסכם שינוע הנפט בין האמירויות דרך נמל אילת לאשקלון. "הנורות האדומות כבר דולקות ומהבהבות, ועלינו לפעול מראש כדי למנוע את האסון הבא, ולא לתהות בדיעבד מה היה ניתן לעשות. לסיכון הקיים מתקלות שוטפות של דליפת נפט, אשר להן השלכות חמורות לסביבה היבשתית והימית הרגישה ביותר, מצטרף סיכון נוסף של פגיעה כתוצאה משיגור טילים", כתבה השרה שאף הזכירה את הפגיעה במכל הבנזין באשקלון במהלך מבצע "שומר חומות". "הנזק שנגרם כתוצאה מאירוע 'זפת בסערה' יהיה מזערי לעומת נזק כתוצאה מתרחיש מסוכן של פגיעת טיל באונייה (מכלית) שתביא לשפיכה של עשרות אלפי טונות נפט גולמי למים ולחופי ישראל, ותגרום להרס אקולוגי ותיירותי"., נכתב. קצפה של גמליאל יצא על כך שמספר פגישות שנקבעו לה עם המשרדים הרלבנטיים, ובהם משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, ומשרד האנרגיה, טרם יצאו לפועל, השרה כתבה:   "לא ייתכן שלא יתנהל דיון ממשלתי מהותי ומשמעותי בנושא כל-כך דרמטי, שהשפעתו עלולה להיות הרת אסון. ההסכם נחתם מבלי שקיבלנו את נוסחו ומבלי שהתקיימה התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה טרם חתימתו”. 
ממשרד רה״מ נמסר בתגובה: "כבר בחודש מארס האחרון, שלח המל״ל מכתב לשרה גמליאל ובו נמסר כי המל״ל לא עוסק בנושא. הפרסום והמכתב הנוסף באותו הנושא תמוה".


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש