יצחק הלוי דורש מהמשרד להגנת הסביבה לשנות את תנאי רישיון העסק של קצא''א

מאת: רותם נועם ● 4/6/2021 09:11 ● ערב ערב 3020
ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, דורש ממנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, לבצע התאמות בדרישות הרישיון של קצא''א שלא עודכנו מאז 2005, כך שיתאמו להגברת פעילות החברה במפרץ אילת ● ובתוך כך, שחקן חדש במאבק על הפיקוח על חברת קצא''א - משרד האנרגיה טוען כי ההסכם שחתמה החברה עם האמירויות, מחייב את העברת הפיקוח עליה, ממשרד האוצר לידיו
יצחק הלוי דורש מהמשרד  להגנת הסביבה לשנות את תנאי  רישיון העסק של קצא''א
לדברי אלי ורבורג, המשרד להגנת הסביבה העביר דרישות לקצא

ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, הוציא בשבוע שעבר מכתב הממוען לברוך ובר, מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, ובו הוא דורש מהמשרד לדרוש את עדכון רשיון העסק מכוחו פועלת קצא"א, שלא עודכן, לדבריו, מאז 2005, זאת בעקבות הגדלת נפח הפעילות של החברה בעקבות החתימה על הסכם שינוע הנפט עם האמירויות.
ובמקביל לכך, ריב סמכויות בנוגע לאחריות על חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה). משרד האנרגיה, טען בפני מזכיר הממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה בפועל, צחי ברוורמן, כי מקומה הטבעי של חברה ממשלתית כקצא"א, שתחומי פעילותה הם נפט ומוצריו, הינו תחת משרד האנרגיה ולא תחת משרד האוצר, כפי שהדבר היום.

 

"ספק רב אם תנאי הרישיון מתאימים"


במכתבו למנהל המחוז, כותב יצחק הלוי: "התנאים הסביבתיים (שנקבעו ב-2005) כוללים שורה של דרישות להקמת תכניות, נהלים ודוחות אשר אמורים להיות מוגשים למשרד להגנת הסביבה, כנותן האישור...קצא"א טענה בפגישתה עם נציגי עיריית אילת, כי היא עומדת בכל תנאי רישיון העסק. אין לנו כל אישור לכך, ומכל מקום ספק רב אם תנאי הרישיון אכן מותאמים לשינוי הדרמטי שעומד לחול במסוף הימי בימים אלה", יצחק הלו הוסיף: "עולה השאלה האם לא נדרש לשנות את התנאים הסביבתיים ואף להוסיף עליהם דרישות בהתאמה לכמות המכליות שצפויה להגיע כעת לנמל - לדוגמה, שינוי בכמויות הציוד לטיפול בדליפות שהחברה מחויבת להחזיק בנמל, דרישה להצבת חוסם ימי לכל מכלית בתחומי הנמל, התניית הגדלת היקף פעילות בעריכת סקר סיכונים ויישום המסקנות המתחייבות ממנו וכן הלאה". 
יצחק הלוי דורש לקבל את התייחסותו של המשרד לגבי עמידת קצא"א בכלל תנאי הרישיון עסק הנוכחיים בהם היא מחויבת, וכן לברר האם בכוונת המשרד לדרוש את עדכון התנאים הסביבתיים, כך שיתאמו את ההסכם החדש עליו חתמה. בין היתר, כוללים תנאים אלו סקר פליטות לאוויר, תכניות אחזקה שנתיות, תכנית לטיפול מי השיפוליים ופסולת מכלי שיט וכן תכנית לטיפול באירועי זיהום ים. עוד דרש יצחק הלוי קיומה של פגישת עבודה בנושא, בין צוותי הרישוי בעיריית אילת ובמחוז.


בראיון שנתן לפני שבועיים, מנהל התחנה לזיהום ים באילת, אלי ורבורג, ל'ערב ערב', אמר ורבורג, כי המשרד להגנת הסביבה, אכן העביר לקצא"א רשימת דרישות מפורטת בהן דרש כי תעמוד - וזאת אף בטרם ערכה החברה את סקר הסיכונים לו התחייבה - אך לדבריו, קצא"א טרם נענתה לדרישות המשרד. ההערכות הן כי ביצוע סקר הסיכונים במפרץ אילת יתארך והשלמתו, לה לא נקבע תאריך יעד, תמשך כשנתיים לפחות.

 

משרד האנרגיה: לא היינו מאשרים את ההסכם


במשרד האנרגיה טוענים השבוע, כי יש להעביר את האחריות על קצא"א לידיהם. הטענה במשרד היא כי הסיבות ההיסטוריות שהובילו לכך שקצא"א שויכה למשרד האוצר, אינן רלבנטיות עוד כיום ולפיכך, על החברה לעבור לאחריות משרד האנרגיה, האחראי בין היתר, על חברות האנרגיה נתג"ז, מובילת הגז הטבעי בישראל ותש"ן שאחראית על אחסון הנפט הגולמי ותזקיקיו. טענה נוספת שהועלתה היתה כי העובדה שקצא"א כפופה כיום לגורמים שתחום האנרגיה אינו במומחיותם, פוגעת בפיקוח עליה וכי היא מתנהלת בשל כך באופן עצמאי וללא פיקוח אפקטיבי, זאת כאשר שר האנרגיה, אינו מסוגל להתוות לה מדיניות, דבר המאפשר לה לנהוג כרצונה.


עוד טוענים במשרד האנרגיה, כי בדומה לטענתה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, גם הם  לא ידעו על הסכם הזרמת הנפט בין קצא"א לאמירויות. במשרד האנרגיה חושבים כי דווקא ההסכם הזה מלמד כי ישנו צורך של ממש בפיקוח הדוק על החברה. במשרד מאמינים כי לו היה ההסכם מגיע לפתחם, הוא לא היה מאושר כלשונו, שכן לטענת המשרד ההסכם אינו מעניק לישראל תועלת גדולה וכי הסכנה הטמונה בו למפרץ אילת גדולה לאין שעור מהתועלת שהוא מביא עמו.
אחת ההשערות גורסת, כי עיתוי העלאת הנושא לסדר היום, בעת הרכבה פוטנציאלית של ממשלה חדשה, מטרתו להביא להעברת הסמכויות במסגרת הרכבת הממשלה החדשה וחלוקת התיקים המתגבשת במסגרתה.
ואולם, העיתוי הפוליטי, שבו אין ממשלה מתפקדת, עשוי להקשות על המהלך ומעלה תהיות. גורמים בתחום אומרים כי עכשיו, בעוד המשא ומתן הקואליציוני עדיין מתנהל, מדובר על עיתוי טוב להעלות את הנושא שכן ייתכן שהדרישה להעביר את סמכויות קצא"א למשרד האנרגיה תעלה במסגרת המגעים להרכבת הממשלה.

 

עתירה לבג"ץ: ההסכם לא עבר אישור ממשלה


כזכור, הגישו שלושת הארגונים הסביבתיים הגדולים בישראל - אדם טבע ודין, צלול והחברה להגנת הטבע - בג"ץ נגד המדינה והחברה בחודש מרץ השנה, בדרישה להורות על ביטול ההסכם בין קצא"א לחברת Med-Red באמצעותה מועבר הנפט דרך נמל אילת לאשקלון.
שלושת הארגונים טוענים כי קצא"א חתמה על ההסכם, שהוא בעל משמעויות סביבתיות וחברתיות מרחיקות לכת, והוא טומן בחובו סכנות ממשיות לערכי הטבע הייחודיים במפרץ אילת, ללא מעורבותם של הממשלה ומשרדי הממשלה המוסמכים, ללא הליך תקין, ובניגוד לעמדות המומחים, גם מטעם המדינה וגם באקדמיה.
העתירה ציינה כי: "תנאי להחלטה מהסוג הנדון, הוא אישור ממשלה. ללא אישור ממשלה מדובר על חריגה מסמכות ועל ההסכם להתבטל... על הממשלה לקיים דיון נאות בסוגיה, על יסוד תשתית עובדתית מלאה ולאחר שמיעת עמדות הציבור". הארגונים ממתינים כעת לתשובת המדינה לעתירה.

מהמשרד להגנת הסביבהמהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: “המשרד להגנת הסביבה נמצא בקשר רציף עם עיריית אילת בנוגע לעדכון התנאים הסביבתיים של רישיון העסק של קצא"א. המשרד אף עדכן את העירייה כי הוא מבצע עדכון לפרק האוויר בתנאים לרישיון העסק. העבודה המקצועית, בשיתוף היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה, צפויה להסתיים בשבועות הקרובים”.

תיקון: בטעות נרשם בכתבה כאילו קצא"א לא הגיבה לפרסום שעה כי בשגגה לא נשלח המייל לתגובה.
 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת