הגן הנעלם

מאת: רותם נועם ● צילום: רותם נועם ● 14/5/2021 16:23 ● ערב ערב 3017
הוא אמור היה להיות הסנטרל פארק של אילת, עם גן משחקים מוצל, גינת כלבים, ובריכות נוי בתכנון אדריכלי שהצליח לשרוד את מבחן הזמן ● ואולם גן פרדקין לא מצליח לקיים את ההבטחה שניטעה בו בשנותיה הראשונות של העיר ● בעירייה אמנם מגננים ומשקים אותו, בעיקר בחלקו התחתון ● אך תכניות הפיתוח למקום טרם הבשילו לכדי תכנית מפורטת או תקציב ● ובחלקו העליון שורה עזובה המשוועת למעט צבע ● כך הפכה פינת חמד, נעלמת כמעט מעיני כל, לריאה הירוקה הכי מבוזבזת של אילת
הגן הנעלם

דורות על גבי דורות של ילדי אילת גדלו ושיחקו בגן פרדקין, הגן הציבורי הראשון שהוקם בעיר, העומד כיום שומם ומשמש תחנת מעבר אקראית בין רחוב אילות לרחוב חטיבת הנגב. מה שאמור להיות הסנטרל פארק של אילת, הפך ברבות השנים לגן המחולק לשני חלקים, כאשר חלקו התחתון, מטופל, אך חלקו העליון, ובו בריכות הנוי, מוזנח ומשווע לשיפוץ. למרות זאת, המדובר באחת מפינות החמד הירוקות של אילת, המשרתת את תושבי שכונת האשל הוותיקה, בואכה בית הפועל, ובית החייל. לאחרונה ארע בו אירוע מעציב במיוחד, לאחר שרכב עירוני פגע באחד משני דקלי הדום הייחודיים שסימלו את המקום והעירייה נאלצה לגדוע אותו. היה זה אחד מדקלי הדום הצפוניים ביותר בעולם - שהוא גם סמלה של המועצה האזורית חבל אילות - והמתייחד בשתי צמרות היוצאות מגע אחד. זהו הדקל היחיד בעולם הצומח באופן זה.

 

גן ציבורי 1952 כיום גן פרדקין  ● באדיבות אילת עירי שמוליק תגר
גן פרדקין והצפרדעים בית הפועל בבניה 1962 ● באדיבות אילת עירי שמוליק תגר
גן פרדקין ובי''ס אלמוג 1968 זוננפלד ● באדיבות אילת עירי שמוליק תגר

 

מי היה פרדקין?


כולם יודעים ששמו גן פרדקין, אלא שאם תחפשו שלט עם פירוט אודות מי היה אותו פרדקין לא תמצאו במקום. לא בקלות הצלחנו לאתר מי היה אותו אדם ששמו נחרט בעיר הדרומית, עד שהגענו לפני מספר שנים ליוסקה זוארץ, ממייסדי אילת, ומי ששימש שנים רבות מנהלה של מחלקת הגינון בעיריית אילת. יוסקה פשפש בזיכרונו ונזכר, כי הגן, שהוקם מספר שנים לאחר היווסדה של אילת ב-1949, קרוי על שמו של אריאל פרדקין ז"ל (פרדקין = שמחה 'פריידא', ביידיש), שהיה בכלל ירושלמי, עובד מדינה במוסד שנקרא חברת "פיתוח הנגב והערבה", שירד לאילת עוד בימיה הראשונים, על מנת "להפריח את השממה", כדברי בן גוריון,  וסייע לעיר רבות בבנייה, הקמת מוסדות, העברת כספים, תקציבים ותרומות. כאחד שהיה לו אכפת מהעיר, ומעצם היותו איש אהוב ואהוד, החליטה המועצה הראשונה שהתכנסה באילת של אז, לקרוא על שמו גן. כך נולד השם 'גן פרדקין'. 

 

גינת הכלבים עומדת נטושה
גן השעשועים החדש שהותקן

 

דורות של ילדים שנעלמו


שמוליק תגר, מי שאחראי על תיעוד ההיסטוריה של העיר, מספר כי "בהתחלה קראו לו גן אילת והאמת שהתחילו לנטוע אותו בתחילת שנות החמישים, ומיד אחריו שתלו את הגן התחתון (שבשנת 1960 ייקרא גן כהנא) שהיה המשך לגן לאחר שחצית את רחוב חטיבת הנגב.  בשנת 1957 המועצה המקומית מחליטה לקרוא לגן ע''ש אריאל פרדקין, ובתחילת שנות השישים הוצבה במקום בריכת בטון ומסביבה שלוש צפרדעי מתכת שהיו צריכות להתיז מים – אבל זה לא פעל. בסוף שנות השישים תחילת שנות  השבעים הפך הגן למפגשי מוצאי שבת באמצעות קרן תרבות שהייתה משותפת לעירייה ולמועצת הפועלים, במקום הוצב מסך "ענק" עליו הוקרנו באמצעות מקרנת 16 מ''מ סרטים על טבע, נופים, ארצות ואירועים, כשמשפחות אילתיות היו מגיעות לשכב על הדשא וליהנות לפגוש את חבריהן ולראות סרטי תרבות, מורשת וטבע. בסוף שנות השבעים הוחלט לבנות בריכות שכשוך לנוער בחלקו העליון של הגן (ליד מרכז שמעיה וארגון אימהות עובדות), הבריכות הופעלו מספר פעמים עם ילדים רבים, אולם כשיום אחד התחלקה אחת הסבתות במקום וקיבלה חבטה רצינית בראשה – הוחלט להפסיק עם המים בבריכות מחמת הסכנה". 

בשולי הגן מוצבים מבני ציבור רבים: בית ארגון אימהות עובדות (נעמ"ת), בית הפועל, בי''ס ממלכתי א' שלימים נקרא אלמוג, המוזיאון לאמנות חדישה שהפך כיום למרכז נוער פעיל, הספרייה העירונית, מלון שלמה שהפך לבית החייל, ואפילו משרדיו של הווטרינר העירוני. לא רחוק משם נמצאים תיכון גולדווטר ומרכז המוסיקה (הקונסרבטוריון) וכן אתר ההנצחה לבני אילת שנפלו במלחמות ישראל.

 

מי ירים את הכפפה ויהפוך את הבריכה הריקה לבריכה אקולוגית?
תשריט תכנית הגן שהוכנה על ידי משרד אדריכלים ממתינה לתקציב

 

מג'אנקיאדה לגן מגונן


כיום גן פרדקין, אף ששמור, הוא גן עזוב, נחבא אל הכלים ושאינו מקבל את מלוא תשומת הלב המגיעה לו, כריאה הירוקה המרכזית בלב העיר הוותיקה. סמוכה לו שכונת האשל המוזנחת, וכנראה שמיעוט בתי המגורים והנתק שגוזרים עליו גבולות הרחובות אילות וחטיבת הנגב, גזרו את גורלו למיעוט מבקרים. אפילו גינת הכלבים שהתקינה במקום העירייה עומדת נטושה. 
בעיריית אילת ידעו לספר לנו כי הגן נכלל במסגרת תכנית בינוי עיר מע"ר א1, אשר במסגרתה הוא אמור ביחד עם גן בנימין כהנא שמאחורי בי"ס גולדווטר, לייצר שדרה ירוקה שתקשר בין השכונות לרצועת החוף, אלא שספק אם תכנון זה הנקטע ברחוב חטיבת הנגב יביא לשינוי במעמדו של הגן הנטוע בשיפוע. בעשור האחרון השקיעה העירייה בפיתוח ושדרוג הגן בחלקו התחתון, ובנתה במקום גן משחקים עם מתקנים, משטח גומי דשא והצללה, ולאחרונה הוקם בו גן מוסיקלי
באוקטובר 2012 פינתה העירייה מהמקום גן חיות מאולתר שהוצב שם בתנאים ירודים וג'ימבורי שהוצבו במקום ללא רישיון. הגן כולו נראה אז כמו ג'אנקיאדה ולא כמו הגן המפואר שהיה בעבר. כיום, אף שהוא שמור ומגונן, חלקו העליון המעוטר בבריכות הבטון, מוזנח ומשווע למעט צבע ותיקונים.  בעירייה ידעו לספר לנו כי ישנו תכנון ראשוני לגן, שנעשה על ידי משרד בלום אדריכלים (ראו שרטוט), כאשר במסגרת התב"ע ייעשה תכנון מפורט לביצוע, אף שלוח זמנים ותקציב עדיין לא נקבעו.

 

מי יודע מה עלה בגורל פסל ראש הציפור?
פוסט שעלה בקבוצת הפייסבוק אילת- עכשיו ואז, ביקש את עזרת האילתים באיתור של פסל נעלם שהוצב אי אז בשנות החמישים במה שנקרא אז גן אילת ולימים הפך לגן פרדקין: "בתאריך 16.8.19חוליית מחבלים ארבה לתנועה בכביש הערבה. אוטובוס וג'יפ צבאי (ליווי) נקלעו לעין הסערה", נכתב בפוסט, "בתקרית נהרגו שלושה חיילים וצעירה בת 21.
הצעירה, תרצה זרחי ז"ל, היתה אשתו של צבי זרחי, שהיה מוצב במסגרת עבודתו באילת. צבי הנציח את אשתו תרצה בפסל עשוי ברונזה, בדמות ראש ציפור בטרם גדלו נוצותיו. הפסל הוצב בגן אילת בשנת 1957. הפסל נגנב בשנות הששים. מי שיודע דבר מה אודות הפסל, אשמח לשמוע". אז אם מישהו מהאילתים הוותיקים יודע מה עלה בגורלו של הפסל ההוא, אתם מוזמנים לפנות אלינו בווצאפ המערכת 0544-320320 ונשמח לעדכן את תושבי העיר.

 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת