בעלי עסקים מאילת עתרו לבג''ץ: המדינה מפלה אותנו מול המלונאים בהעסקת פועלים מירדן

מאת: רותם נועם ● צילום: גוגל ● 14/5/2021 13:18 ● ערב ערב 3017
בג''ץ דחה על הסף עתירה שהגישו בעלי עסקים מאילת כנגד המדינה, על כך שזו אינה מאשרת להם להכניס פועלים ירדנים לעבודה, כפי שהיא מאפשרת למלונאים ● העילה לדחייה: דרישה למצות את ההליכים מול המדינה טרם פניה לבג''ץ ● עוה''ד זיו אברמוביץ המייצג את העותרים, פנה במכתב דרישה למשרדי הממשלה השונים והבהיר: ''באם בתוך שבוע המדינה לא תודיע כי שגתה ותתיר את כניסת הפועלים, נחזור לבג''ץ''
בעלי עסקים מאילת עתרו לבג''ץ:  המדינה מפלה אותנו מול המלונאים  בהעסקת פועלים מירדן
''המדובר במגזרים שמשרתים תיירות לא פחות ממלונות

חברות פרטיות מאילת עתרו לבג"ץ משום שלטענתן, המדינה מפלה אותן מול מגזר המלונאות, בכל הנוגע לאפשרות להעסיק פועלים מירדן. מלבד טענה לאפליה, טוענות החברות לפגיעה בחופש העיסוק שלהן ושל העובדים הירדנים וכן לפגיעה בזכות העובדים הירדנים להיכנס לישראל. עוד נטען כי משפקע תוקף תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה, לא קיימת עוד הסמכה בחוק לפגיעות אלה. לפיכך, מבקשות החברות להתיר לעובדים ירדנים מענפים שאינם מלונאות להיכנס לישראל במכסה המרבית, העומדת על 300 פועלים יומיים, ולחלופין, לקבוע מכסות זמניות לכניסתם עד לתום מגפת הקורונה, תוך החלת נוהלי משרד הבריאות בעניין מגבלות נגיף הקורונה, המוחלות על עובדים ירדנים בענף המלונאות – גם על העובדים בענפים אחרים. בין העותרים: מכבסות מאוחדות, מכבסת מפרץ הים האדום, מסעדת המפלט האחרון, ג.מ.ש גרניט מפעלי שיש וכן הקבלנים מרואן, סמי וראיד נופי, גני בר חברה לבניין, נתן ולדמן, כהן לביא בניה ופיצוח ופ. זהר. 

 

300 ידיים חסרות במגוון ענפים


מצוקתם של בעלי עסקים אילתים, ובראשם קבלנים ובעלי מסעדות, בהשגת ידיים עובדות, אינה נושא חדש. לאורך השנים מתמודדים אלה עם קושי אדיר בהשגת ידיים עובדות בתחומים בהם ישראלים פשוט אינם מעוניינים לעבוד, לא חשוב מה גובה השכר המוצע. את הפתרון מצאו בסופו של דבר אלו, ביחד עם מלונאי העיר אילת, בדמותם של הפועלים מירדן, שהצילו מגזרים אלו והביאו מזור בצורת 1,500 פועלים ירדנים הנכנסים מדי יום לאילת ויוצאים ממנה בחזרה לביתם בסוף היום. רוב הפועלים הללו מיועדים לענף המלונאות ואולם 300 מהם נדרשים עבור אותם בעלי עסקים, הכוללים, מעבר לקבלנים ומסעדנים, גם בעלי מלאכה כמכבסות, מפעלי שיש ונגריות.
עד למשבר הקורונה עבד הסידור לשביעות רצון כל הצדדים, אלא שעם פרוץ המשבר, נעצר מעבר הפועלים הירדנים לאילת, ומאז תום הסגר השלישי הוא הושב באופן חלקי ביותר, כך שרק 700 פועלים הורשו להיכנס לעיר תחת מגבלות שונות, כאשר כולם מיועדים למגזר המלונאי. מי שנשכחו מאחור הם אותם קבלנים ומסעדנים ובעלי מלאכה שנעדרו לובי כפי שהפעילו המלונאים וכך קרה שבעוד שאלו זכו להשבת חלק מכוח העבודה מירדן, נותרו אלה ללא מענה. משפניותיהם למשרד הממשלה לא נענו, הגישו בצר להם לאחרונה בג"ץ כנגד המדינה, על מנת לחייבה שלא להפלותם אל מול המלונאים, ובדרישה להקצות להם לפחות 50% מכמות הפועלים שאושרה להם עד לפרוץ המשבר. 

 

"נעשה כל מה שצריך"


בשיחה עם 'ערב ערב', הסביר עו"ד זיו אברמוביץ המייצג את בעלי העסקים בעתירה: "פנינו למדינה מספר פעמים גם בשנה שעברה וגם בפברואר 2021 וטענו לאפליה, שכן לעובדים ירדנים בתחום המלונות הרשו להיכנס, בין הסגרים, כבר מחודש יולי 2020, בעוד שבשאר ענפי התעשייה והמסחר לא הסכימו, ובסוף, זה מה שכואב לנו. 
כבר ביוני שנה שעברה חשבנו שיש כאן אפליה, אבל אמרנו שנמתין ונראה לאן זה הולך, אלא, שאחרי סיום הסגר השלישי במרץ 2021, שוב התירו רק ל-700 עובדי מלונות להיכנס. לכן, פנינו גם לשר הפנים וגם לשר המסחר והתעשייה ולשר העבודה, שממונים על הנושא ואמרנו שאם מכניסים את עובדי המלונות ולא מכניסים את מלוא הכמות בימים כתיקונם, שעומדת על 1,500 עובדים, כי אז, תנו לנו אפשרות להכניס את חלקנו היחסי מהכמות המאושרת כיום, שכן, אנחנו משרתים הן את המלונות והן את כוחות הביטחון וצה"ל, כך למשל בשירותי הכביסה של מכבסות אילת, אלו עבודות שאין מספיק עובדים ישראלים שמוכנים לעבוד בהן". 

עו"ד אברמוביץ הבהיר כי: "אנחנו מקבלים על עצמנו את כל הדרישות שדורשים מעובדים בבתי המלון, אם זה בידוד, אם זה לאכסן אותם ואם זה לחסן אותם, כל מה שצריך, נעמוד באותו סטנדרט. האפליה שלנו היא אפליה ברורה, מדובר באותם עובדים, באותו אזור בארץ, באותו סטנדרט התנהגות של המדינה, ומשום מה למלונות נותנים ולנו לא". בהתייחס לדרישת בג"ץ למצות את ההליכים מול המדינה אמר עו"ד אברמוביץ: "רוב הגורמים פשוט לא השיבו לנו ורק רשות האוכלוסין חזרה אלינו אחרי שהצקנו כמה שבועות והשיבה שהנושא אינו בידה, וכי היא רק קבלן ביצוע וזו צריכה להיות החלטת ממשלה ולכן עתרנו לבג"ץ, שאמר בתגובה שלא טענו בפני השרים את כל הטענות שטענו בפניו, ולכן שלחנו הבוקר (3.5) מכתב לשרים הרלבנטיים, עם כל מה שנטען בעתירה, כשהמטרה שלנו היא שמישהו יקבל את זה, יודה שטעו בנושא ויבקשו לתקן. אנו מקווים שהממשלה תקבל את ההחלטה הנכונה ולא נאלץ לחזור לבג"ץ, אבל אם חלילה הם לא יתקנו בתוך שבוע ימים, נחזור לבג"ץ לאחר שמיצינו את ההליכים". 

העובדה שפקעו תקנות הקורונה משנה לעניין כמויות העובדים מירדן?
"על פניו כן, שכן אין מניעה להעלות את המכסה למלוא כמות העובדים שעומדת על 1,500 פועלים, שמתוכם חלקנו המלא עומד על 300 פועלים".

מדוע זה לא קורה?
"בוא נתחיל עם זה שנקבל משהו, ואחרי זה נבקש יותר, כרגע יש לנו אפס. בשלבים המתקדמים נעסוק בהחזרה מלאה של כמות העובדים. בשלב זה נסתפק גם ב-150 פועלים, רק שיאשרו". 

 

מי המשרדים הרלבנטיים להחלטה?
"השר הרלבנטי הוא שר הפנים, אבל גם משרדי העבודה, הכלכלה והשיכון, כי מי שדאגה לענף המלונאות זו שרת התיירות.  אנחנו מצפים מהשרים שאחראים על הסקטורים שלנו שיתנו לנו מענה, אבל בראשם משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד ראש הממשלה, אבל הם כבר אמרו שהם רק קבלני ביצוע ושאם הממשלה תחליט שפותחים, הם לא יתנגדו.  יש כאן גם עניין של יחסי חוץ, משרד החוץ אמנם לא נותן אישורי כניסה לישראל, אבל גם הם רואים את זה בעין חיובית".  

 

יוכלו לשוב לבג"ץ לאחר שלא יקבלו מענה מהמדינה


בדחותו את העתירה על הסף, קבע השופט ע' פוגלמן, כי העותרות טרם מיצו את ההליכים הנדרשים: "העותרות פנו לשרים...טענו טענה כללית של הפליה וביקשו לאשר כניסת עובדים ירדנים מענפים שאינם מלונאות. הן לא הזכירו בפנייה זו את טענותיהן הנוכחיות לפגיעה בזכויות אחרות. יתר על כן, מאז אותה פנייה התחדשו שני נתונים בעלי מקום עיקרי בטענות בעתירה: פקע תוקף תקנות היציאה והכניסה (ביום 20.3.2021), וניתן פסק הדין בעניין שמש (ביום 17.3.2021). מובן שמיצוי ההליכים הנטען לא עסק בכך. בנסיבות אלו לא התקיימה חובת מיצוי ההליכים. טענות העותרות שמורות להן לאחר שיקיימוה כנדרש", נפסק.


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת