עיריית אילת מסרבת לאפשר רישום של בניין משותף בשל חריגות בנייה חמורות

מאת: ניר אמיתי ● צילום: ● 8/1/2021 02:44 ● ערב ערב 2999
חברת טולוס עתרה כנגד עיריית אילת והוועדה המקומית על סירובן לאשר תשריט של בניין דירות וותיק בשכונת צופית עילית שיאפשר את רישומו כבית משותף ● כתוצאה מהעיכוב רב השנים נתבעה החברה על ידי רשות מקרקעי ישראל ● שבעצמה מבהירה בתשובה לעתירה, כי אף שהמפתח נמצא בידיה של עיריית אילת, אין כל ערובה כי הרישום יתאפשר אי פעם באם זו תקבע כי רף עבירות הבניה במקום משמעותי
עיריית אילת מסרבת לאפשר רישום של בניין משותף בשל  חריגות בנייה חמורות
ב-10 מתוך 12 דירות נמצאו חריגות. מבט על הפרויקט מרחוב אילות

סיפורו של פרויקט "גני עדי" בשכונת צופית עילית הוא סיפורם של בניינים וותיקים רבים שנבנו לאורך השנים, לא נרשמו במינהל מקרקעי ישראל (כיום רמ"י), ועל כן לא הפכו ל"בתים משותפים" ובהתאמה זכויות בעלי הדירות בהן לא נרשמו בטאבו אלא נותרו רשומים אצל החברות המשכנות. כך קרה גם בפרויקט זה אותו בנתה חברת טולוס ב-1994. המדובר במבנה מדורג הכולל 12 דירות קוטג' הפונות לרחוב הנשר ולרחוב אילות. 

 

"העירייה מחויבת לנפק את התשריט"


בעתירתה מתארת חברת טולוס את המצב הקפקאי אליו נקלעה לטענתה, שעה שמצד אחד היא מחויבת לפעול לקידום רישום הבניין כ"בית משותף", אך מנגד היא נתקלת בסירוב עיקש של עיריית אילת לנפק לה את תשריט הבית הנדרש לשם ביצוע הרישום. כתוצאה מאי רישום הבית כמשותף, הגישה עוד ב-2007 רמ"י תביעה כנד החברה, שהתגבשה לכדי הסכם פשרה ב-2010, בו לא עמדה החברה ולפיכך הוגשה כנגדה ב-2018 בקשה לביזיון ביהמ"ש. בעקבות הליך זה, הגישה החברה את העתירה נגד עיריית אילת והוועדה המקומית בחודש יוני 2020, וזאת על מנת שבית המשפט יורה לעירייה לנפק את התשריט ולאפשר את רישום הבית המשותף בכפוף להערות אזהרה שיירשמו על הנכסים המצויים בהפרה.

בכתב העתירה מציינת החברה פניות חוזרות ונשנות שלה לעירייה שנפלו לטענתה על אוזניים ערלות, בכך "לא ביצעה הנתבעת את המוטל עליה על פי חוק, וזאת תוך פגיעה גדולה הן בבעלי הזכויות, וכן פגיעה בתובעת שנאלצת בעל כורה להמשיך ולשמש במשך שנים כחברה משכנת..." לטענת החברה, עצם קיומן של חריגות בניה אינה יכולה להוות עילה חוקית לאי חתימה על תשריט הבניין, שכן על העירייה לנפק את התשריט ולהתנות זאת ברישום הערות אזהרה מתאימות בגין חריגות הבניה וזאת לאור העיקרון המעדיף את הסדרת מצבם הרישומי של בניינים כך שיירשמו כבניינים משותפים וזכויות בעלי הדירות ירשמו בטאבו. בחברה טוענים כי: "רישום הבית המשותף יכול וצריך להיעשות בלא להתייחס לשאלת חריגות הבנייה. לעומת זאת במסגרת השלב השני, בו יבקשו רוכשי הדירות להירשם כבעלי הזכויות בדירות, ניתן להתנות את הרישום של רוכשי הדירות אשר בוצעו בהן חריגות בנייה, בהסדרת החריגות, בין על ידי הריסתן או על ידי תשלום בדיעבד". 

 

המדינה דורשת רישום, אך בעירייה טוענים כי החוק אינו מאפשר רישום עם חריגות. מבט על הפרויקט מרחוב הנשר

 

"יש לבחון אחריות היזם לחריגות"


בעיריית אילת רואים את הנושא באופן שונה בתכלית. בהחלטת הוועדה המקומית שנקבע כי: "הוועדה סבורה כי בשל ריבוי חריגות הבניה באופן לא מידתי, אישור תשריט בית משותף במתכונתו הנוכחית אינו מתאפשר", לגישת העירייה ניתן יהיה לשוב ולדון בבקשה רק לאחר שיוסדר נושא החריגות במבנה, אותן מכנה העירייה: "שעטנז של בניה פיראטית", הכולל מחסנים שניבנו ללא היתר והפכו עם השנים ליחידות דיור, דבר שלגישת העירייה מחמיר את דרגת העבירה. 

אלא שבעוד שחברת טולוס טוענת כי היא מצויה בין הפטיש לסדן, קרי: בין דרישת המדינה לבצע את הרישום מול סירוב העירייה לאפשרו, בעירייה טוענים כי יש לברר קודם לכן גם מה אחריותה / חלקה ביחס לחריגות הבניה, האם היה בכוחה מבחינת מערכת היחסים החוזית עם הרוכשים לפעול ביחס אליהן לאחר שבוצעו, האם רוכשי דירות שלא בוצעו הן עבירות בניה ידעו על עבירות הבניה בבניין במועד בו רכשו דירותיהם ועוד. "במידה והיתה לחברה אחריות בקרה ופיקוח", טוענת העירייה, "הרי אין כל הצדקה ציבורית להיעתר לבקשתה", נטען. עוד טענה העירייה לשיהוי ניכר בהגשת העתירה וכן להעדר סמכות של בית משפט לעניינים מנהליים לדון בנושא כעתירה.

 

יש פתרון? לא בטוח!


הצד השלישי בסיפור היא כמובן המדינה, המיוצגת באמצעות רמ"י, שתבעה כזכור את החברה על אי עמידתה בדרישת רישום הבניין. רמ"י צורפה להליך כמשיבה פורמלית ובתגובתה היא למעשה חושפת את הפתרון הראוי למצב כפי שהיא רואה אותו. אך האם פתרון זה צפוי להציע פתרון גם במקרה של פרויקט "גני עדי?", יתכן מאוד שלא. 

בתגובתה מציגה רמ"י את עמדת המדינה שגובשה בסוגיה שמעוררת העתירה. עמדה זו גובשה על ידי צוות בינמשרדי בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיא פורסמה בנובמבר 2020. על פי עמדה זו, אם נמצא כי הבית המשותף תואם את התכנון, אך יש בו חלקים שאינם מהותיים בהיקפם לבית, שחורגים מההיתר, כי אז תטה הוועדה המקומית לאפשר את רישום הבית כמשותף בכפוף להערות אזהרה ובמקום בו מדובר בחריגות ניכרות ובהיקף נרחב, כי א לא תאפשר זאת. ההכרעה איזה בית עומד מעל לרף ואיזה מתחתיו נותרת בידי הוועד המקומית, עם זאת ציין הצוות כי: "ראוי שרשויות מקומיות ימנעו את רישום הבית המשותף רק במקרים שבהם נתגלו עבירות בניה קיצוניות וחריגות". לפי עמדה זו מתחדדת השאלה בפרויקט "גני עדי" לשאלה מהו היקף החריגות. על מנת לקבל הכרעה כזו יש לצרף תשריט של כלל החריגות בבית. במידה ויתגלה כי החריגות שנעשו הן חריגות שימוש בשונה מחריגות בניה, ברמ"י מציעים להקל בגישה ולאפשר את הרישום, אלא שבעירייה כזכור טענו לחריגות בנייה מרובות ולא רק לחריגות שימוש. "נזכיר כי האינטרסים העומדים מנגד, הם פגיעה בדיירים תמי לב שלא ביצעו עבירות בנייה", הזכירה רמ"י בתגובתה ואכן בפרויקט לפחות שתי דירות בהן לא בוצעו חריגות בניה. כעת כאמור יידרש לפרשה הסבוכה בית המשפט, שיצטרך לברר מהי עמדת העירייה ביחס לדרגת החריגות במבנה ובמידה וימצא כי היא אינה מאפשרת רישום האם היא סבירה. במידה ויצא את ההחלטה סבירה, לא יתאפשר רישום הבית כמשותף, לפחות כל עוד לא תפעל העירייה משפטית כנגד עברייני הבנייה. 


רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש