2020 הטובה שלי

יש מי שיאמרו שאת שנת 2020 הם לעולם לא ירצו לזכור, אבל יש מי שיאמרו בפה מלא שהשנה הגרועה של האחד הייתה דווקא עבורם שנה טובה, שנה של הזדמנויות חדשות, של ישיבה ממושכת בבית שגרמה להם סוף סוף לעצור את מירוץ החיים, לחשב מסלול מחדש ולהמשיך הלאה עם הראש מורם ואם חשבתם שאין הרבה כאלו שיזכרו לטובה את שנת 2020, תתפלאו. 

כוח הרצון ניצח את הגוף

אין מישהו באילת שלא מכיר את רונן בוחבוט, האיש והדמות הצבעונית, שאיך לומר בעדינות אוהב ללבוש צבעוני והצבעוני אוהב אותו. מי שמשמש בהווה (לייתר דיוק כשאין סגר), כמנהל אגף מזון ומשקאות ברשת מלונות 'פרימה' בעיר, נצפה בחודשים האחרונים רזה וגוד לוקינג מתמיד. וכן, אם אתם רואים מישהו שמזכיר את רונן רץ בעליות של התובלה בואכה השחמון כשהוא לבוש בבגדי הצהוב- שחור של בית"ר ירושלים, אתם לא טועים- זה הוא. עבור רונן שנת 2020 הייתה שנה של התחלה חדשה בכל הקשור לפיגורה. שנה בה הוא מצא את עצמו לראשונה מזה שנים בחל"ת, יושב בין ארבע הקירות של הבית, תוהה מה הוא אמור לעשות עם כל השעות הפנויות האלו שצצו לו פתאום בחיים. ואם מזה שנים הוא יודע שהוא חייב לעשות משהו בעניין המשקל שלו, רגע אחרי הבאסה של הישיבה בבית, הבין בוחבוט שדווקא בימי הקורונה והסגר, כשמרבית בני ישראל רשמו עלייה במשקל ועיסוק יתר סביב האוכל, דווקא עבורו, להיות רחוק מהמטבחים והמלון זו הזדמנות נהדרת להתחיל להשיל קילוגרמים. כך קרה שהוא נכנס לקורונה כשהוא שוקל 124, עם בדיקות דם שלא מראות תוצאות מזהירות וכבדות, והוא סוגר בימים אלו את שנת 2020 על משקל של 84 ק"ג, כושר שיא, בגדים במידה סמול, מראה צעיר יותר ותחושת קלילות מנצחת.
"במשך שנים כמנהל מזון ומשקאות בבתי מלון בעיר לא יכולתי לעצור את הטעימות. אתה עובד באירועים, חתונות, כנסים, ארוחות בוקר, הכל סביבך דברים טעימים וריחות. אף פעם לא ממש אכלתי הרבה, אבל אלו היו בעיקר הטעימות, השטויות, הדברים הקטנים שהכנסתי כל הזמן לפה שגרמו לי לעלות עוד ועוד במשקל", הוא מסביר. "ואז הגיעה הקורונה. לא היה לי פשוט למצוא את עצמי יושב בבית בחל"ת. אחרי כמה ימים לא פשוטים התחלתי לצעוד. לא ויתרתי על הצעידות שלי גם בסגרים הקשים כשאסור היה להתרחק מהבית. לא ויתרתי גם כשקיבלתי דו"חות אחרי כמה וכמה הזהרות. בהמשך אמנם ביטלו לי את הדו"חות כי הסברתי לשופט שהייתי חייב את זה כדי להוריד במשקל", הוא מספר בחיוך מנצח. מה שהתחיל בצעדות ושיפור כושר, הביא גם לירידה במשקל כשרונן מתחיל לשים לב למה הוא מכניס לפה, עובר לארוחות מסודרות ובריאות יותר ולא מוותר על הספורט. עם הכושר והירידה במשקל התחילה גם הריצה. היום הוא כבר רץ, מאושר מההישג. "אני זוכר את תחילת הדרך, זה לא היה פשוט. הייתי כבד, הדופק היה בשמיים. הייתי הולך קצת ונאחז בענף מתנשם חצי מת, אבל ככל שהתמדתי זה הלך והשתפר".

גם כשהסתיים הסגר הראשון ורונן חזר לעבודה ולפיתויים הרגילים הוא לא ויתר. "כולם אמרו לי- חכה, אתה תחזור לעבודה ולמזנונים ולא תוכל עוד לעמוד מול הפיתויים. אבל היה לי כל כך טוב עם מה שהשגתי שלא הייתי מוכן לוותר. ויתרתי על קולה, על ממתקים, תאמיני לי, הכל מתחיל ונגמר בראש. היום אני בן אדם אחר. חזר לי הביטחון, אני נכנס לחנויות וגאה לגלות שמיגה מדיום ולפעמים סמול טובים לי, לעומת ה- XXL שהייתי לובש. בשבוע שעבר נכנסתי לחנות, בחורה הסתכלה עלי ואמרה לי תעזור לי, אתה רזה כמו הבעל שלי, אני רוצה שתעזור לי עם הגודל. את יודעת איזה כוח זה נותן לך להמשיך? איך זה עושה לך טוב? ובכלל, כשאני רץ ברחוב אנשים רואים אותי, מצפצפים במכוניות ומפרגנים בגדול, זה מאוד מאוד חשוב ונותן כוחות.

אז השנה הזו עשתה לך טוב?
"השנה הזו והקורונה. בואי נאמר שהרבה זמן רציתי לעשות כושר ולאכול נכון אבל זה אף פעם לא יצא. הפעם היה לי זמן. הייתי בבית, הכל היה סגור, לא היו לי פיתויים. כשהדברים נפתחו כבר הייתי עמוק בתוך השינוי שלי ולשמחתי לא נשברתי. היום אני לא רק יותר קל ובכושר אלא אני גם יותר רגוע, אין חוכמות, המשקל משפיע על הרבה דברים. אנשים ברחוב מחמיאים לי שאני נראה צעיר יותר, אני נמרץ ואנרגטי. 
את כל החליפות הגדולות והצבעוניות שלי חילקתי לאנשים ואין יותר מאושר ממני לקנות היום מלתחה חדשה. אני קם כל בוקר קליל ורץ. את מבינה? לי קשה להאמין. היום אני רק שואל את עצמי למה חיכיתי כל השנים האלו כדי לעשות את המהפך הזה ולמה הייתי צריך לחכות לקורונה כדי שזה יקרה. בתקופה בה אנשים חלו ועלו במשקל, אני ירדתי במשקל ושיפרתי את איכות החיים שלי ואת הבריאות שלי ובגדול. עכשיו הרופא שלי אומר לי להרגע עם הספורט", אומר רונן בחיוך. 

אתה לא חושש שכשנחזור לשגרה ארוכה תחזור גם לסורך בעניין האוכל?
"המבחן הגדול שלי היה כשחזרנו לעבודה בקיץ ועמדתי בזה בגבורה. היום כבר יש לי דפוסי חשיבה שונים  ודרך חיים חדשה. היום אני יודע לומר לא לאוכל. המצב שלי היום כל כך טוב ואני מרגיש כל כך טוב שאני לא אתן לשום דבר להחזיר אותי למצב הקודם. כוח הרצון שלי ניצח את הגוף".

מגיע עד הבית

זמן קצר לפני פרוץ הקורונה חתם טל חמו בן ה – 25 על צעד אמיץ ופתח את העסק שלו THE MEAT MEN  (איש הבשר), שמציע שף בשרים פרטי שיגיע עד אלייך הביתה. אלא שאז הגיעה הקורונה וטל שהיה בטוח שהעסק הלך, הופתע לגלות שההפך הוא הנכון. במקום בו אנשים לא יכלו לחגוג באולמות אירועים ובמסעדות, במקום בו אירועים היו מצומצמים, הרעיון של שף שמגיע עד הבית, עורך עבורך את השולחנות בטוב שטעם ונותן לאורחים המצומצמים שואו וטעמים, היה רעיון מנצח שתפס עוד יותר מהמצופה. "ממקום שהייתי בטוח שהלך עלי", מספר טל, "פתאום הבנתי שההפך הוא הנכון. אם היה מותר לקיים אירועים של עד 10 איש, הייתי מגיע עם עובד לבית של הלקוחות ומפנק 8 סועדים. במקום בו אפשר היה לקיים אירוע עם 20 או 30 איש, היינו מגיעים לבתים פרטיים, מנצחים על האירוע ומעניקים לנוכחים תחושה שהם במסעדה כשאי אפשר היה לקיים אירועים באולמות או במסעדות. עשינו חתונות קורונה מצומצמות, בר מצווה, חינות, כשלאנשים לא היה לאן ללכת ומה לעשות הפכתי לבחירה מצויינת עבורם וזה עבר מפה לאוזן. הרעיון מאוד פשוט, הלקוחות דואגים לשולחנות וכסאות וחצר (אם יש בעיה של ריהוט אני יכול לארגן), אנחנו ממקמים, מסדרים, עורכים שולחן גדול עליו מכינים את האוכל. בבית מארגנים את ההכנות כשהאוכל מוכן הלכה למעשה בחצר הלקוח. טרי, טעים, מפנק, כולל מנות ראשונות שף על טהרת הבשרים. אם יש צורך מביאים מלצרים וכמובן בסיום מנקים אחרינו הכל. זה חסך לאנשים הרבה כסף והם נהנו מאוכל שהוא לא מסחרי ולא בכמויות אלו מוכן על פי בקשה מולם וישר לצלחת. לבשל ל – 300 איש זה אף פעם לא כמו לבשל ל – 30 איש", הוא מבהיר.

בתקופה הקשה הזו כשבעלי עסקים בתחום המזון התקשו לשרוד טל פרח. "השנה המוזרה הזו איפשרה לי לצמוח. אנשים שאולי לא היו משתמשים בשירותי הכירו אותי דווקא בשנה הזו. הצלחתי לעשות לעצמי שם טוב ועכשיו אני כבר מוכר כך שגם אם השנה מסתיימת ויחד איתה הקורונה תעלם מהנוף, אני לא מודאג, השנה הזו נתנה לי את הצ'אנס לפרוח".

איך הגעת לתחום הזה בכלל?
"זה תמיד היה התחביב שלי. ארבעה חודשים לסיום השירות במג"ב קיבלתי אפשרות לבחור בתפקיד מנהלתי אז בחרתי כמובן להיות טבח ולפנק את המגבניקים החדשים. שם האהבה שלי לתחום התגברה".

ולמה לא לפתוח מקום משלך?
"את זה תמיד אפשר לעשות. היה לי חשוב שיכירו אותי קודם לפני הצעד הבא. אז לגמרי תודה שנת 2020".

השנה שנתנה לי את האומץ לעשות

בריונות ברשת, לשון הרע וחרמות - מילים קשות אלו אינן זרות לנועם שר בת ה – 25 שעבדה בצוותי הבידור במלונות בעיר. מגיל 9 ועד גיל 16 היא חוותה חרמות בבתי הספר בהם למדה. כשבגרה זה כבר הפך לבריונות ברשת, לשון הרע ומה לא. גם בהווה היא עדיין חווה את זה אם בקללות שמופנות אליה, שיחות ממספר חסוי ואיומים. "אין לי שמץ של מושג מי עומד מאחורי הדברים האלו", היא אומרת ומספרת על סרטונים שלה שמועברים ברשתות כבדיחה. "איימו עלי שאם אתלונן במשטרה יגיעו אלי הביתה", מספרת נועם שבשנה האחרונה כשיצאה לחל"ת מצאה את עצמה סוף סוף יושבת בבית, מקבלת החלטות ברורות לגבי המשך החיים שלה. "היה לי ברור שככה זה לא יכול להמשך", היא מבהירה.

"הקורונה והשנה ההזויה הזו שגזרה עלי לשבת בבית, נתנה לי את המוטיבציה להילחם, לא לשבת עוד ולקבל את המצב אלא לעשות". במהלך השנה היא עבדה על פרויקט נגד התופעות האלו אותו היא מתכוונת להוציא לדרך ברשתות ב- 1/1 על גבי עמוד אינסטגרם שיופץ ברבים. "אני מקימה קבוצה בפייסבוק שתעסוק בדיוק בנושאים האלו וגם מתחילה להריץ הרצאה החל מתחילת השנה החדשה". בימים האלו ממש היא הייתה אמורה לקיים מסיבת השקה לכל התוכנית הזו שלה שאמורה לאגד כמה שיותר אנשים שסובלים מהטרדות ובריונות ברשת, צעירים שחוו וחווים הטרדות וחרמות על מנת לפעול יחד, אלא שהסגר הנוכחי עצר את התוכניות והמסיבה תדחה. "הכוונה הייתה להזמין למסיבה הזו את כל הילדים בהווה או אלו שהיו בעבר ילדים שסבלו מחרמות ונידו אותם ממסיבות או ערבי כתה, למסיבה אחת גדולה שתאפשר להם סוף סוף לחגוג ובגדול ולהעלות לתודעה את המצבים הבעייתים האלו", מסבירה נועם שמודה כי בשנה הזו היה לה את הזמן להבין ולתכנן את צעדי הפעולה שלה. השנה הזו, למרות הסגרים והלבד גם הביאה לה זוגיות, "אמנם היא נמשכה רק ארבעה חודשים אבל גם זה משהו", היא אומרת ובכלל, בשנה הזו היא התחילה לעשות ספורט, התחילה לחסוך כסף לעתיד כשהיא מבינה שהחיים זה לא רק כאן ועכשיו ואיפשרה לה להעריך כל דבר קטן שאולי קודם לכן נתפס בעינייה כמובן מאליו. "למי היה זמן לפני הקורונה ולפני השנה הזו להתעסק בדברים הכל כך חשובים ומהותיים בחיים? כשאת במרוץ החיים את נוטה לדחות דברים. בשנה הזו היה מספיק זמן לא לוותר עוד על מה שבאמת חשוב".

הביא את הבשורה לעולם העסקים

בגיל 29 ותודות לשנה ההזוייה שנכפתה על העולם כולו, הצליח גיל ישראל מאילת להביא בשורה לעולם העסקים כשהוא מבין ששיטת השיווק שעשתה לנגריה שלו טוב, יכולה לעזור גם לעסקים אחרים. שיטת ה-SBA לעסקים קטנים שפיתח בעצמו יכולה לדבריו להגדיל את כמות העסקאות של העסק פי 6 תוך 60 ימים. הכל התחיל כשהנגריה של גיל התחילה לפרסם את הרעיון של חידוש המטבחים. גיל שלקח על עצמו את השיווק הדיגיטלי של הרעיון החדש, הבין מהר מאוד שככל הנראה הוא עושה משהו טוב שכן שיטת השיווק שלו הקפיצה את העסק הפרטי קדימה. "אז החלטתי שאני עוזר עם השיטה הזו שלי גם לאחרים", מסביר גיל. אלא שאז הגיעה שנת 2020 ואיתה גם הקורונה וכשעסקים ישבו סגורים בבית גיל הבין שהכוח השיווקי שיש לו ביד, יכול לעזור דווקא עכשיו, בתקופה הקשה לעסקים שמתקשים למצוא את הדרך. "כמובן שגם הפעם עשיתי לטובת הנגריה שלי ועל הדרך גם עזרתי לאחרים בלייבים על איך אפשר להביא דווקא בתקופה כזו יותר לקוחות לעסק, איך לצאת מהמקום של הקורונה מחוזקים, הראתי הצלחות בתחום העסקי כשהרעיון שלי הוא בהתחלה לעזור בחינם וכשעסק עומד על הרגליים, זה הזמן למכור לו את השיטה וזה מצליח. אנשים נעזרים באסטרטגיה שאני בונה להם וזה עוזר להם לצאת חדשה ולעמוד על הרגליים. תביני, זה לא רק המוצר שיש להם אלא התפיסה. ברגע שבעל עסק מבין שהוא יכול לעשות יותר ולא רק לשבת ולהתלונן, זה עוזר לו לצאת לדרך חדשה".

גיל הקים קהילה של אנשי עסקים שבחודש מרץ כבר מנתה כ- 900 איש והוא מעלה בפניהם תכנים שעוזרים להם להתרומם ולהמשיך הלאה. מאפשר שאלות ותשובות ומנטורים שמלווים את העסקים שצריכים ליווי. "אני יודע שלאנשים שקשה להם כלכלית קשה בהתחלה לשלם על השירותים שלי ולכן אני מלווה אותם בהתחלה בחינם, עוזר להם להתרומם ואז כשהם יודעים שאני יודע מה אני עושה הליווי הזה כבר כרוך בתשלום".

חשבת בתחילת השנה שמרע ייצא טוב?
"כשהתחילה הקורונה חשבתי שזה סוף העולם עבורי אלא שאז הבנתי שדווקא הכל מתסדר לטובתי. אם עד היום הייתי מאחורי הקלעים, כולם פרחו והיו בשיא ולאף אחד לא היה זמן לשמוע רעיונות חדשים, אז באה השנה הזו ופתאום לכולם היה זמן ורצון לשמוע מה יש לך להציע כי לאף אחד בעצם לא היה מה להפסיד. הבנתי מהר מאוד שזה בדיוק הזמן שלי להוציא את החוזקות שלי החוצה וככה פרצתי לכיוון מראה לאחרים את הדרך להוציא גם החוזקות שלהם החוצה".

ומה על הנגרייה?
"היא כמובן עדיין קיימת. אם בתחילת הדרך רק השכרנו שולחן עבודה בנגרייה גדולה יותר הרי שהיום עם העבודה שהגיעה פתחנו מקום משלנו".

ומה יקרה אחרי עידן הקורונה?
"את הפוש שלי בחיים קיבלתי. קיבלתי את ההזדמנות להשמיע ולהישמע ואנשים מכירים אותי. אני מאמין שהמצב מסביב כבר לא ישפיע. הרעיון הוא שתמיד אומרים שהכל מתחיל בראש- גם סגר מתחיל בראש ותאמיני לי שיש לא מעט עסקים שעושים דווקא בימים האלו עסקאות גדולות. אצלי כל סגר עשה יותר טוב", הוא צוחק "בסך הכל אין תלונות".

שנה של זוגיות

כשחיפשתי בפייסבוק אנשים ששנת 2020 עשתה להם טוב, ענתה לקריאה שלי בחורה בשם שרה בוהדנה. ביום למחרת היה זה בן זוגה זוהר אביב שפנה אלי מבלי שכלל ידע שזוגתו כבר פנתה. 
"באופן אישי השנה הזו שינתה אותי מאוד לטובה", סיפרה לי שרה בת ה – 33, שף קונדיטורית במסעדה בעיר. "בימים של הסגר חזרתי לצייר וליצור, סוף סוף היה לי זמן לעשות דברים שכבר מזמן לא עשיתי. חוץ מזה שבלי הלחץ של העבודה הפכתי להיות רגועה יותר, שלווה, מבינה את את משמעות החיים ובהתאם לזה גם ההתנהגות שלי השתנתה", היא סיפרה לי ומיד גילתה לי בשמחה שבשנה הזו גם יש לה אהבה ואולי דווקא בגלל השנה המוזרה הזו עם הסגרים והישיבה הממושכת בבית, מה שאולי עלול היה להתפספס ביניהם הפך לאהבה ולזוגיות של ממש. "זה התחיל בינינו כמה ימים לפני הסגר הראשון, יצאנו לדייט והחלטנו להישאר ידידים טובים. ברגע שהסגר התחיל מצאנו את עצמנו כל הזמן ביחד. אני שף קונדיטורית, הוא שף, בילינו את כל הזמן ביחד, בישלנו יחד, פתאום לא היה את הלחץ של העבודה והיה הרבה זמן בית. היה לנו זמן להכיר זה את זו ולהבין שאת זה אנחנו רוצים. תביני, אם לא הייתה השנה הזו שאילצה אותי לשבת פתאום בבית, מרוץ החיים מן הסתם היה נמשך, לא היינו מבינים אף פעם עד כמה קצב החיים המטורף בו חיינו בעצם לא בריא ולא טוב. אז העברנו את הסגרים יחד, שיפצנו את הדירה בעצמנו, בנינו גינה קטנה היינו מאוד פרודוקטיבים. הוא אהבת חיי וברור שכבר יש דיבורים על הלאה. אז מבחינתי לגמרי תודה לשנת 2020 ולקורונה כי מי יודע לבטח היינו מפספסים אחת את השנייה אם היינו ממשיכים לחיות בקצב החיים המטורף בו חיינו. מן הסתם לא היה לנו זמן להכיר ממש".

ומהעבר השני, סיפר לי זוהר אביב: "בתחילת הסגר פגשתי את מי שכבר 9 חודשים היא בת זוגתי. יחד חווינו את הקורונה ואת השנה המוזרה הזו. במהלך השנה החלטתי לעזוב את תחום הטבחות ועברתי לעבוד בחנות 'הגרעין'. עשה לי מאוד טוב לעבוד בעבודה נורמאלית ולא 12-13 שעות עבודה סביב השעון. פתאום יש לי זמן לדאוג לעצמי ולטפח את הזוגיות. אין ספק שהקורונה עשתה איתנו חסד ואיפשרה לנו את הזמן שמן הסתם לא היה לנו בשנה רגילה. כמי שהיה מחוייב בעיקר למטבח, אני חושב שהייתי עלול לפספס את הזוגיות הזו, אבל הסגר והיציאה לחל"ת פינתה לי ולה זמן לחיים. בגיל 27 גיליתי את החיים שלי מחדש וגם את ההבנה שכרגע אני לא רוצה לחזור לתחום המחייב הזה. אז כן, השנה הזו עשתה לנו רק טוב".

בלי תרבות יצא הרבה תרבות

בגיל 34 יכולה תום דניאלי, אושיית האנימציה מאילת, מאיירת, אנימטורית ויזמית חברתית בתחילת דרכה, להסתכל על שנת 2020 רטרואקטיבית ולומר בפה מלא שזו הייתה שנה מצוינת עבורה.

 אם בתחילת הסגר הראשון היא עוד תלשה שערות ולא הבינה מה היא אמורה לעשות בלי שעות העבודה המרובות אליהן היא מורגלת ולאן לנתב את כל המרץ שלה, הרי מהר מאוד היא הבינה שדווקא הזמן הזה שניתן לה מהיקום במתנה, הוא הזמן הכי טוב עבורה להריץ תוכניות ישנות שאף פעם לא היה לה זמן בשבילן. בזמן הפנוי הזה היא סוף סוף הוציאה לדרך את קורס האנימציה האינטרנטי הראשון שלה, אותו היא מעלה און ליין על פי דרישה, גיבתה אותו באתר משלה, בצעדי שיווק או כמו שהיא מגדירה את זה "הנדל"ן שלי באינטרנט" ומסבירה כי מדובר בנכס מניב לכל דבר. מאז סגרה את הסטודיו הפרטי שהפעילה עם שלל חוגים בתחום הציור הדיגיטלי, אנימציה ובכלל אומנות המסך "כי היה לי קשה לנהל את העסק ולעסוק בעצמי באנימציה, המטרה שלה הייתה לחתום על קורס האון ליין הזה בעברית. אבל אם במשך כל השנים לא מצאה לזה זמן הרי שהקורונה והישיבה בבית האיצה את התהליך. "הבנתי שכל האנשים יושבים בבית ומחפשים מה לעשות ומה ללמוד און ליין ושזו ההזדמנות הנהדרת שלי לתת לכ- 200 איש ברשימת ההמתנה שלי את ההזדמנות לקבל את הקורס הזה שהם כל כך חיכו לו". מהר מאוד הפכו הימים שלה לעמוסים כשהיא מצלמת את עצמה מעבירה את הקורס. "ועכשיו כשהכל מצולם ואני רק צריכה להעלות את זה על פי דרישה וקבוצות, אני יכולה להתעסק בעוד הרבה דברים אחרים", היא מחייכת בשביעות רצון. אגב, אחת היצירות האחרונות של תום דניאלי שלנו הוא קליפ האנימציה החדש של נטע ברזילי עליו היא חתומה. "מאחר ואני באילת וכבר שנים למדתי לחיות בשלום עם האינטרנט והאינסטגרם, עכשיו מבקשים ממני להעביר הרצאה לכל האנימטורים שפתאום נאלצים לעבוד מרחוק. מתברר שבשלב מסויים כל חסרון הופך ליתרון", היא מסכמת בחיוך.

אם לא די באלו הרי שבשנה האחרונה לצד ההתפתחות המקצועית שלה הרימה תום יחד עם חברים טובים- אמנים אילתים מוכרים ובהובלתן של שיר ספקטורמן ומורן סולומון, שתיהן בוגרות תוכנית מנדל למנהיגות בנגב, עמותה רצינית, בליווי כל הגורמים המקצועיים הנדרשים ששמה לה למטרה לקדם את האמנות באילת. "זה היה פרויקט ששתי הבנות הובילו ומהר מאוד הן מצאו בנו את הכתובת כשהמטרה הברורה היא קידום תרבות ואמנות מקומית באילת, להקים קהילת יוצרים, לעזור לאמנים שחיים באילת ולחבר אותם למי שצריך. התחלנו עם הקיר של שדה התעופה הישן, למרות שידענו שהוא יישבר וכשיש מפגש בין אמנים מאותו תחום ישנה הפריה הדדית וקסם". עכשיו עובדת העמותה שלהם על פרויקט להקמת האב לאומנים- חלל שירכז תחת קורת גג אחת את כל האמנים בעיר. "אנחנו 8 חבר'ה שעושים את הכל בהתנדבות", מסבירה תום ומספרת על סדנאות אמן שמתקיימות מזה זמן מה בבתים של אמנים אילתים בשיתוף תאגיד התיירות. "את מגיעה לבית של אמן בתוך שכונה בעיר ופשוט עושה אמנות", היא מסבירה. "זה פתוח לאילתים ולאורחים בעיר כאחד. אנשים אמרו לנו ש-30 שנה הם מגיעים לחופשות בעיר ואף פעם לא ידעו שיש דברים כאלו באילת".

ולמה זה קרה דווקא השנה? אני שואלת ותום מסבירה את המובן מאליו: "הקורונה פינתה לנו זמן להפגש והבנות ממנדל הדביקו אותנו יחד באופן רשמי. קראנו לעמותה 'סוף סוף' (מתוך הרעיון של איך זה לא קרה עד עכשיו?) ובינתיים יש את סדנאות האמן, בדצמבר היו 91 סדנאות כאלו פתוחות לקהל ושלא יובן לא נכון, האמן מקבל שכר לפי שעה מהתאגיד, דאגנו לייפות כבר כמה קירות חוץ מהקיר בטרמינל (בשיתוף חכ"א), אחריו היה הקיר מול מתנ"ס יעלים ולאחרונה סיימנו את קיר התמיכה בהר מול המפלט האחרון (בשיתוף תאגיד התיירות, תיאטרון אלעד ומרינה פוזנר) והכי חשוב שהאמנים לא צריכים יותר לתרום אלא משתכרים כמו שמגיע להם בכבוד. הרעיון הוא לא לשבת עוד ולהתלונן שאין תרבות אלא לעשות וליזום. לא נעזוב את אילת לעיר בה דברים קורים אלא נשאר כאן ונפעל כדי שגם אצלנו דברים יקרו. במיוחד בשנה הזו כשאין תרבות, אנשים צמאים עוד יותר לתרבות, רעבים ללמוד דברים חדשים, לעשות סוויץ' בחיים. אני רוצה שתוך שנתיים כשאנשים יגיעו לאילת, לא ישאר להם מקום בזכרון של הנייד מרוב תמונות של אומנות שהם יצלמו ברחבי העיר. אז אם את שואלת אותי, שנת 2020 הייתה נהדרת".

שנה של הגשמה מקצועית

שנת 2020 תזכר בהאב אילת כשנת פריצה, פריחה, ולמעשה, כשנה הטובה ביותר שיכלו לצפות כאן. במקום בו עסקים כשלו ואנשים התקשו לעמוד על הרגליים, לראשונה הבינו כל הגורמים מחוץ לאילת שאת מה שהיטיבו לעשות בהאב אילת אגב עבודה מחוץ למרכז העניינים, עכשיו גם הם צריכים ללמוד איך עושים מרחוק. "לא זו בלבד שהשנה הזו לא עצרה אותנו אלא היא גרמה לפריחתנו", מבהיר השבוע בסיכום השנה שחלפה מנכ"ל האב אילת אור חביב. "מזוית הראייה של תעשיית ההייטק הקורונה הייתה מאיץ לתהליכים שהיו אמורים לקרות והיו קורים לאורך זמן ארוך יותר. מי לדוגמה היה מוריד זום אם לא הקורונה שחייבה אותנו? תמיד היה לכאורה הכי נוח להיפגש בתל אביב, אבל הקורונה גרמה לאנשים להבין שגם אם לא תיפגש פנים אל פנים עם אנשים, דברים יקרו. השנה הזו נתנה יותר מהכל זירוז לתהליכי עבודה מרחוק, דגש על להיות גמיש. אירגונים ומערכות שלא היו מורגלים לשירותים מרחוק היו חייבים להתעדכן ולנו העובדה הזו נתנה הרבה תשומת לב. 

הצוותים שלנו עבדו לאורך כל הסגרים בלי הפסקה ואפילו הגדלנו את כמות העבודה. אחת הבקשות הראשונות שקיבלנו עם תחילת הסגרים הייתה מההאב החדשני האירופאי E.I.T לקיים להם סדנה על איך עובדים מרחוק, איך מצמיחים חברות מרחוק? השגרה היום יומית שלנו באילת הפכה לשגרת הקורונה שלהם. המרחק שכל הזמן נחשב לכאורה לחסרון שלנו, הפך ליתרון וכולם רצו ללמוד מאיתנו איך מתפקדים טוב ונכון. מרכזי חדשנות רצו ללמוד איך מצמיחים חברות סטארטאפ מרחוק. לאורך הקורונה תוכניות שהיו אמורות לעבור אצלנו במפגשים פיזיים הפכו ללמידה מרחוק. שום דבר לא נעצר עד כדי כך שקבוצת סטארטאפיסטים מובילה מאיטליה לא רצו לעזוב את אילת עד לרמה שהשגרירות הייתה צריכה להתערב ולהוציא להם טיסת חילוץ לאיטליה". לצד הפעילות השוטפת של המרכז שלא פסקה לרגע השנה, התקיימו בהאב שורה של תוכניות שהעלו את המקום לדרגים נחשבים. במסגרת תוכנית אקסלרטור אילת הגיעו לקו הסיום 7 סטאראפים של יזמים אילתים. "התוכנית איפשרה להם להצמיח את הסטארטאפ כאן. רוב התוכנית התקיימה בזום ובהצלחה כולל אירוע הסיום שכלל מצגות של הסטארטאפים מול משקיעים מרחבי הארץ והעולם. חלק מהתוצרים נותנים בימים אלו את אותותיהם ולשלושה מהם יש פגישות עסקים מתוכננות עם משקיעים מעוניינים מחו"ל". 

תוכנית אחרת שהתקיימה השנה הייתה בשיתוף עיריית ניס וגם כאן כבר נראים תוצרים מעניינים בשטח. אם לא די באלו הרי שהשנה נכנסה אילת לראשונה בתולדותיה לרשימת הדירוג של חברת 'בלינק' שמדרגת ערים בנושא חדשנות וסטארטאפ היישר למקום השישי הרשימה. "זה אומר שהיום אילת ממוקמת במקום השישי בעולם כמקום שהכי טוב להצמיח בו סטארטפ", מסביר אור חביב בשביעות רצון גלויה. "זה מטורף לגמרי ומקפיץ. תוסיפו לזה בדיקה של חברה חיצונית שנעשתה במהלך השנה בהאב לטובת בדיקת התכנות להקמת מבני הייטק באילת שמצאה כי יש כאן פוטנציאל למאות משרות וכדאיות כלכלית עליונה. "מה שאומר מבחינתו שלא זו בלבד שהאב אילת עשה במרוצת ארבע שנות קיומו את העבודה, אלא הוא נחשב לסיפור הצלחה ברמה בינלאומית. תוך שלוש שנים הבאנו את אילת ממצב של אין סיכוי להקמת מבני הייטק ואיכלוסו, למצב שדו"ח שלם של חברה חיצונית בלתי תלויה מצא את אילת כמתאימה ביותר למטרה הזו. מבחינתנו הדו"ח הזה משנה לגמרי את כללי המשחק שהיו מוכרים עד היום ואומר שבפעם הראשונה בהיסטוריה יש סיכוי לפתוח באילת מבנה הייטק ולאכלס אותו במאות משרות מה שלא רק ימשוך לכאן כוחות מבחוץ אלא יאפשר לבני אילת בתחום ההיטק להישאר בבית. הדו"ח המדובר מצביע על כך שהמבנה הקיים של ההאב בעצם לא בנוי כרגע לאכלס חברות ואומר קחו את מבנה הטרמינל הריק, קחו אליו את ההאב ותנו להם להתפרע, והכל מגובה במספרים, עובדות ועבודת שטח מקיפה שנעשתה במקום". אור ממשיך ופורס עוד שורה נכבדת של יוזמות שהתקיימו השנה בהאב והקפיצו את אילת כולה כמה מדרגות קדימה בעולם הטכנולוגי, מזכיר את העובדה שהשנה תקעה יתד באילת חברת האחזקות וההשקעות האמריקאית הנחשבת 'אריאלי קפיטל' שכבר מכוונת לשיתופי פעולה בתחום טכננולוגיית הים המתפתחת באילת. "אילת יכולה להקים היום חממת סטראפיסטים בתחום הימי ולחבר אותם ישירות למשקיעים בתחום", הוא מסביר. "אחד הדברים שייחלנו להם הוא שיהיה משהו שישבור את הקרח סביב התירוץ שמי שרוצה לעסוק בהייטק חייב להישאר בבועה של מרכז הארץ ותל אביב", אומר אור. "הקורונה שברה את זה בצורה הכי טבעית שאפשר. בשנה הזו נפל אצל האנשים האסימון שאפשר לעבוד בפריפריה וגם יש בזה יתרון. לא רק שהמרחק לא היווה עבורנו אף פעם חסרון אלא שעוד הפכנו ל'אי ירוק' שאפשר כאן שגרת חיים כמעט רגילה. לאורך כל השנים ניסינו להסביר את הדברים האלו אבל רק השנה הייתה לכך הבנה. עכשיו חובת ההוכחה היא על כולנו. יש לנו ביד תוכניות, יש דו"חות, יש תקציבים יש הכל, השאלה מה נעשה עם כל הטוב הזה. אם פעם חלמנו שיהיו לנו היכולות, היום יש לנו אותן בצורה מוכחת. עכשיו צריך לעשות. אז כן, שנת 2020 הייתה לגמרי שנה מעולה עבורנו בהאב אילת".
 

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת