מהיום אסורה מכירתם של ארטיקים וחטיפים בחופי אילת

שנה לאחר שאישרה מועצת העיר אילת פה אחד, תיקון חוק עזר לאילת (רחצה על שפת הים), (תיקון), התש"ף 2019 האוסר על שימוש במוצרים חד פעמיים כולל שקיות פלסטיק בחופי הים, לרבות מכירה במוצרים חד פעמיים, אושר התיקון לחוק על ידי משרד הפנים ומשרד המשפטים ופורסם אמש (29.12) ברשומות. מטרת התיקון, למנוע את זיהום הים עקב שימוש במוצרים חד פעמיים ושקיות נשיאה מפלסטיק, ובכך להצטרף למדינות העולם אשר אימצו חקיקה בנושא זה. העיר אילת היא הראשונה בישראל, שנוקטת בצעד מקומי בכדי לפתור בעיה עולמית וכן להגן על ערכי הטבע, הסביבה ובריאות האדם מפני סיכוני הפלסטיק. ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי אמר: "העיר אילת ניחנה במשאבי טבע ייחודיים, ביניהם מפרץ אילת שהוכתר מבין היפים בעולם ואלה מהווים אבן שואבת למיליוני תיירים מהארץ ומהעולם וכר פורה למחקר ופיתוח בתחומי הביולוגיה והביוטכנולוגיה הימית וכן לאנרגיה בת קיימא. חובתנו לשמור עליהם בכל דרך".

לראש העירייה סמכות להחריג מוצרים

על פי החוק שאושר השבוע, לא יכניס אדם לשפת הים ולא ימכור שם מוצרים חד פעמיים, למעט בקבוקי משקה שאינם מזכוכית, ולא ילכלך, לא יזרוק, לא ישאיר, לא יפזר ולא יטמון מוצרים אלה. החוק אף אוסר הכנסת שקיות חד פעמיות לחוף. החוק אף מגדיר מהם אותם מוצרים חד פעמיים שהכנסתם ומכירתם בחוף אסורה מהיום, והיא תכלול "מוצר מכל חומר שהוא כגון פלסטיק, אלומיניום, קרטון נייר וכיוצא באלה', שעל פי טיבו והחומר שממנו הוא עשוי אינו מיועד לשימוש חוזר לאותה מטרה, ובכלל זה באמצעות החזרה ליצרן או מילוי חוזר, לרבות כלי אוכל, צלחות, כוסות, קשי שתייה, מכסים, בחשנים, אריזות וכיוצא באלה". המשמעות היא כי מהיום אסורה בחופי אילת, לא רק מכירתו של מזון בצלחות וכלים חד פעמיים אלא גם של שלגונים, קרחונים וחטיפים באריזתם המקורית".  
בכל הנוגע למכירת מוצרים חד פעמיים, קובע החוק כי לראש העירייה סמכות להתיר מכירה של מוצרים חד פעמיים. העובר על החוק, ייקנס בכום של 600 שקלים, כאשר החוק אינו מבחין בין עבריים שהוא בעל עסק לאדם פרטי. במידה ומדובר בעבירה נמשכת, יתווסף לסכום הקנס סך של 24 שקלים מידי יום עד להפסקת העבירה. 

"מי מאשר כזה דבר בקורונה?"

אלא שהפעלת החוק לוותה בלא מעט קשים עוד בשלב הכנתו, כך למשל העלו חברי מועצה כשלמה ביטון, את בעיית העלות העודפת שתיפול על מפעילי החופים עקב כניסתו לתוקף של החוק. בין היתר צפויים אלה להתמודד עם החובה לרכוש ציודים רב פעמיים להגשה, ציודים להם יידרש גם מקום איחסון גדול יותר, ואשר ידרשו עלות החזקת שוטף כלים שעלולה לפגוע ברווחיות המקום. בעוד שלגבי מציאת פתרון לאחסון יתר של כלים אמרו בעירייה כי יחפשו פתרון על מנת להקל על בעלי העסקים, הרי שבכל הנוגע להשתתפות בעלויות רכישת כלים רב פעמיים הבהירו כי באלה לא תוכל העירייה לסייע. 
אשר בן הרוש, מבעלי חוף הרוש בעיר הופתע לשמוע השבוע על כך שהחוק עבר. "נראה לך שלא אוכל למכור ארטיק בחוף?", הגיב בן הרוש לחוק: "איזו מן בושה וחרפה זאת למנוע ממסעדת חוף למכור שלגונים?" 

כלים חד פעמיים אתם  משתמשים?
כן.

תצטרכו להחליף לרב פעמי ולהביא שוטף כלים כמה עולה שוטף כלים?
הרבה. לא זול. אני מבין שהנם רוצים להגן על הסביבה אבל החוק הזה לא מקובל עלי. איך יצא חוק כזה בזמן קורונה כשהכל קורס והכל סגור?, שאל.  

"נעבוד על ההיבט ההסברתי תקופה ארוכה"

קושי נוסף בהפעלת החוק כרוך באכיפתו, שכן בהעדר אכיפה הוא צפוי להיוותר כ"אות מתה". לפיכך, אמר השבוע ל'ערב ערב' יוזמו, יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה, חבר המועצה שמוליק שלם: "פניתי כבר למנכ"ל העירייה פיליפ אזרד וביקשתי ממנו לפעול למציאת שני תקנים לפקחים", אלא שבעירייה כבר התבטאו בעבר במסגרת הדיונים על נוסח החוק והבהירו כי במצבה הכלכלי הנוכחי לא תוכל עיריית אילת לקלוט תקני עובדים נוספים בפיקוח. על כך הגיב שלם: "יהיה לי מאוד עצוב אם אחרי עבודה כל כך קשה על החוק הוא לא ייאכף". שלם הוסיף כי בשלב ראשון אין בכוונת העירייה לאכוף את החוק באמצעות קנסות, אלא להתמקד בהסברה בקרב בעלי העסקים בחופים והתיירים. "נעבוד על ההיבט ההסברתי לאורך תקופה ארוכה, כשזה היה ברור ולא יהיו תקלות ובעיות ואף אחד לא ייפגע, נתחיל לאכוף את זה וזה ייקח הרבה מאוד זמן".
לעניין העלויות שיושתו כעת על בעלי עסקים לאורך החופים שיאלצו לרכוש ככלים רב פעמיים ולהעסיק שוטפי כלים, אמר שלם: "לצד כל דבר טוב יש את מי שגם את האחד שנפגע ממנו, בזמנו כשנפגשתי עם מפעילי החופים אמרתי להם שבעיית איחסון לא תהיה להם כי נעזור להם עם אישור להעמיד קונטיינר בצד, הוכחתי להם שכספית זה לא יעלה להם יותר, ושהחד פעמי עולה להם יותר משוטף כלים. לגבי השלגונים והחטיפים ייתכן שנחליט להחריג אותם בהמשך, אולי נדרוש שיפתחו אותם בקופה או שיגישו אותם בכלי אחר. לכל בר חדש קשה להסתגל אבל מתרגלים. פעם נראה קשה להרגיל אנשים להשתמש בחגורת בטיחות והיום זה נראה לנו טבעי". עוס הוסיף שלם: "ב-6.1 נקבעה ישיבה ביחד עם גבי אביטל ואסף אדמון וביחד נשב על תכנית העבודה. מבחינה אידאלית היה הכי נכון שלא ימכרו שום דבר שאינו מתכלה בחופי הים, אבל יש גם את המציאות, ואנשים מתפרנסים שם ונפגעו בתקופת הקורונה אנחנו לא נעמיס עליהם יותר. נתחיל במודעות נסביר מה אותו פלסטיק ואלומיניום עושה לים. הבהרתי לכל הנוגעים בדבר שכיו"ר וועדת איכות הסביבה, אני לוקח על עצמי את כל האחריות לטוב ולרע ובמידה והעירייה לא תספק לי פקחים לאכיפת החוק הכל כך חשוב הזה, אם לא יעשו כן אני לא אש ב בתשתית אני לוקח בתפקיד אני מצליח בו. אם אראה שאני לא מצליח לא אשאר בתפקיד. אני מצפה ממנכ"ל העירייה שיעמיד לטובת החוק הזה שני פקחים". 

סיני מקדימה את אילת

בהודעת העירייה שפורסמה נכתב עוד: " העיר אילת לאורך חוף הים האדום נסמכת רבות על משאבי הטבע שבתחומה, ביניהם הרי אילת והמפרץ בו נמצאת שונית האלמוגים העשירה והייחודית. משאבים אלו מהווים נכסי צאן ברזל עבור מדינת ישראל, עבור אילת ותושביה וכן מוקד תיירותי עולמי. לאורך השנים האחרונות נעשו פעולות רבות ומשמעותיות לשם שמירה על נכסים אלו, אולם נמצא כי אחד האיומים המשמעותיים על ערכי הטבע באזור בכלל ובים בפרט הינם מוצרים חד פעמיים ככלל, ומוצרי פלסטיק חד פעמיים בפרט, אלו מהווים מפגע קשה לסביבה ולבריאות ופוגעים בחזות החוף ובערך המוצר התיירותי. המוצרים החד פעמיים מהווים מטרד ומפגע ככל שהם מושלכים בתחום הים וחופיו ולעניין זה אין חשיבות לחומר המוצר החד פעמי, בין אם פלסטיק, אלומיניום, נייר, קרטון או כל חומר אחר. כמו כן אין חשיבות לסוג המוצר בין אם סכו"ם, כוסות, שקיות נשיאה, קשים, וכיוצא בזאת. מוצרים חד פעמיים מתפרקים ביבשה ובים אחרי זמן ממושך לחלקיקים בגדלים שונים ובכך פוגעים בבעלי חיים ימיים ויבשתיים הטועים לזהות את הפלסטיק והחלקיקים כמזון או לחילופין נקלעים ומסתבכים במוצר ומתים כתוצאה מחנק או מפגיעה פנימית. בנוסף, מוצרים חד פעמיים מהווים מפגע חזותי לאורך החופים, בציפה על פני הים, ובשקיעה על קרקעיתו. מדינות רבות בעולם כבר אימצו חקיקה האוסרת ומונעת שימוש במוצרים חד פעמיים. המובילות הן מדינות האיחוד האירופי, מדינות מתקדמות באפריקה, בדרום אמריקה ומחוזות שונים באוסטרליה, קנדה וארצות הברית. למען הדגש חשיבות האוצר הטבעי בו ניחנה אילת, ראוי לציין את שכנתה סיני שבמצרים, אשר העבירה לאחרונה חוק האוסר על שימוש, ייצור, או החזקה בכל אופן שהוא של מוצרי פלסטיק חד פעמיים לאורך חופי הים האדום. בישראל טרם ניתן מענה חקיקתי בעניין זה, אולם המשרד להגנת הסביבה מעודד את הרשויות המקומיות לפעול לצמצום מפגעי הפסולת הימית על ידי הגברת הניקיון בחופים, הגברת האכיפה, העמקת ההסברה והפרסום וכן וקידום שינוי חקיקה מקומית. בעניין זה אילת הינה חלוצה ברמה הלאומית." 

רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת

חדשות אילת והערבה - יום יום באילת