סמדר אורן (דיין בעבר) הייתה חברה לספסל הלימודים ● כבר גיל 14 היא הסתובבה בחצר בית הספר כשמעל ראשה מרחפת הידיעה שהיא נאנסה ● אף פעם לא דיברנו על המקרה ההוא, אף פעם לא העזתי לשאול, להתעניין וכמותי ילדים רבים שלא ידעו איך 'לאכול' את העובדה ● מקרה האונס המזעזע של קטינה במלון באילת, גרם לסמדר להסכים להיחשף, לספר שוב את סיפורה האישי על המקלט ההוא, על הצעיר אותו הכירה מהשכונה ששינה את חייה ואת עולמה ● בראיון חושפני היא נזכרת ברגעים הקשים מהמעט שהיא זוכרת ''הדחקתי את זה מאוד חזק'', מספרת על המחיר החברתי הקשה ששילמה: ''אף פעם לא הצלחתי להבין למה אנשים חשבו שאני אשמה במה שקרה'' ● ומודה, שברגע שהתחילה להתאמן למרתון הראשון שלה, הפלשבקים עלו וגם הרצון לחקור, להבין ולדבר ● ''בכל פעם שאני מדברת על זה, מרצה בפני אנשים, מובילה נערות בסיכון לדרך אחרת, אני עוזרת לחברה, אבל יותר מכל מרפאה את עצמי''