העסקים הכי וותיקים באילת פרויקט מיוחד לכבוד יום אילת - דפוס אלדן

מאת: אביבה דקל ● צילום: מהאלבומים הפרטיים ● 5/2/2020 18:20 ● ערב ערב 2064
בשנת 1960 הגיע אליהו בן אפרים, בעל בית דפוס מגבעתיים לאילת מטעמים אידיאולוגיים, והעביר אתו את כל הציוד מבית הדפוס שלו • באילת הוא פתח את בית הדפוס הראשון וקרא לו - ''דפוס אילת'' • לפתיחה החגיגית הגיעו ראש העיר דאז, מנהלי בתי ספר מנהל הנמל ובעלי עסקים אחרים • אז איך הפך הדפוס לדפוס אלדן?
העסקים הכי וותיקים באילת פרויקט מיוחד לכבוד יום אילת - דפוס אלדן
למרות הקידמה דני עדיין שומר את מכונת הסדר הישנה ועדיין עובד עליה עד היום. צילום מתוך מצגת עירי אילת של מוזיאון אילת, באדיבות שמוליק תגר

בימים ההם הדפוס נחשב אמנות. אדם שעסק בדפוס היה צריך חוש אמנותי ואסתטי מצד אחד ומצד שני להיות מסוגל לבצע עבודה בדייקנות, בקפדנות ובמינימום טעויות. לאליהו שהיה אוטודידקט,  אדם אינטליגנטי ששלט בשפות רבות, קפדן ודייקן, היו כל התכונות שנדרשו מדפס. הציוד אז היה רובו ידני. להפיק חשבונית או מודעה היה עסק מורכב ומרתק. עבודה רבה ציפתה לאליהו ולבית הדפוס שלו בעיר שסוף סוף זכתה בבית דפוס מקומי. על לקוחותיו הראשונים נמנו "ערב ערב באילת", הנמל, העיריה, בתי הספר, מכרות הנחושת תמנע וכל תושב אילתי שהיה זקוק להזמנות לחתונה, לבר מצוה וכו'. אליהו ולצדו עובד אחד בלבד הצליחו רוב הזמן להשתלט על העבודה ובשעת הצורך גייס אליהו לעזרתו עובדי דפוס על בסיס זמני. 

 

הראשון שהדפיס את 'ערב ערב'


"שנה אחרי שאבא עזב לאילת, הגענו גם אנחנו הילדים כדי להיות עם אבא", נזכר דני בן אפרים שהגיע לעיר הקטנה כשהיה רק בן שמונה ואחיו בן שש. "שנתיים חיינו כאן עם אבא ואז עברנו לקיבוץ מצר ליד חדרה, שם חלה אחי במחלת הסרטן ונפטר בגיל שלוש עשרה. המשכתי לבקר באילת את אבא. גם עם אמא שנישאה מחדש והתגוררה ביהוד הייתי בקשר טוב וביקרתי אותם לסירוגין. בעת ביקורי אצל אבא התחלתי ללמוד את סודות הדפוס והתאהבתי במקצוע. בצבא שירתי בחיל קרבי  והייתי מוצב בתעלה ובכל פעם שהגעתי לחופשה באילת עזרתי לאבא בבית הדפוס, ואפילו קיבלתי מעת לעת חופשה מיוחדת כדי לעזור לו בעבודה. משהשתחררתי ירדתי לאילת  והיה זה מובן מאליו שהשתלבתי בבית הדפוס כדי לעבוד עם אבא".

 

 

מביאים לעיר את כל החידושים בתחום


בשנת 1980 יצא אליהו לפנסיה בשל בעיות בריאות ודני נכנס לנעליו הגדולות והחל לנהל את בית הדפוס. כמעט באותו זמן עברו בארץ ובעולם משיטות הדפוס הישנות לשיטת עבודה דיגיטלית באמצעות מחשבים, ודפוס אילת אימץ את השיטות החדשות והתקדם עם הזמן לשיטות העבודה המתקדמות ביותר. מהפכה נוספת בחייו של דני בן אפרים התחוללה ב1981 כשנשא לאשה את אלן מתל אביב אותה פגש כשהגיעה לחופשה באילת. אלן השתלבה מהר מאוד בעבודה בבית הדפוס והיא עדיין מנהלת עם דני את העסק עד היום. שינוי נוסף שעבר העסק שנקרא בזמנו דפוס אילת היה שינוי שמו לדפוס 'אלדן'-  שילוב של שני השמות אליהו  ודני. ודפוס 'אלדן' הוא היום חברה בע"מ. "בעקבות המהפכה הדיגיטלית והשינויים הטכנולוגים כמעט בכל תחום בחיינו  שינינו את כל המכונות בבית הדפוס ממכונות דפוס קונבנציונליות, ידניות, לדיגיטליות", מספרים אלן ודני. "במשך כל השנים אנו עוקבים  אחרי כל החידושים וההתפתחויות בארץ ובעולם. אנחנו מבקרים בתערוכות מקצועיות בחו"ל ודואגים להביא לבית הדפוס שלנו את המילה האחרונה בתחום הדפוס.  העסק גדל עם השנים והתרחב גם מבחינת השטח וגם מבחינת כוח אדם. מעסק שהעסיק בזמנו של אליהו עובד אחד, הפך דפוס אלדן לעסק המעסיק שנים עשר עובדים, והיו גם תקופות שהועסקו בו שלושים עובדים. אנחנו מקפידים לשלב בין העובדים גם עובדים עם צרכים מיוחדים שמבצעים את כל עבודות הגימור".

 

 

הדור השני מתקדם אל הדיגיטלי


לדני ואלן ארבעה ילדים: טל וחן המתגוררים באילת, ושתי בנות: אלי ובר-נוגה החיות בארה"ב. דני ואלן הם סבא וסבתא לארבעה נכדים – שלוש בנות ובן אחד. טל עוסק במסעדנות ומנהל את מסעדת 'אחלה'. מארבעת ילדיהם רק חן בנם השתלב בבית הדפוס כמו גם אשתו מורני,  העובדת בבית הדפוס כמנהלת המשרד ומפתחת מוצרים.
ולמרות הקידמה דני עדיין שומר את מכונת הסדר הישנה ועדיין עובד עליה עד היום כדי לעשות שטנצים והטבעות. "בין הדברים שאני שומר ישנה גם מכונת החיתוך הראשונה שכל העבודה עליה נעשתה באופן ידני, וגם מחשב המקינטוש לגרפיקה הראשון מסוגו בארץ. ויש גם אלבומים שאלן שומרת בהן עבודות מיוחדות וצילומים מימים עברו. אלן היא האחראית על ההיסטוריה והיא עושה את זה מצוין", הוא מפרגן.


מה הלאה? 
"בקרוב נעביר השרביט לדור הבא- לחן ומורני . מורני מפתחת מוצרים דיגיטליים, שילוט וחיפוי  מבנים וחן עוסק בפיתוח הכלכלי. אנו מקווים שהעיר אילת תתפתח גם מבחינת הבאת מפעלים והייטק ושהתיירות והמלונאות לא יהוו את העוגן התעסוקתי היחיד בעיר ומאחלים שהצעירים יחזרו לאילת לאחר לימודיהם או טוב יותר שהאקדמיה בעיר תמשוך צעירים נוספים ללמוד כאן ולהשאר בעיר".


חדשות אילת והערבה - יום יום באילת