פרסומת
דלג

מנכ''ל משרד התיירות מסביר את כישלון שדה רמון: '''חברות הלואו־קוסט אוהבות נמלי תעופה ישנים וזולים''

מאת: רותם נועם ● צילום: רותם נועם ● 4/12/2019 19:42 ● ערב ערב 2944
קיוו ששדה רמון יגדיל את הביקושים לאילת, שהמרחק הקטן מאשר מעובדה יקרוץ לחברות הלואו קוסט, קיוו שסבסוד כרטיסי הטיסה ישלים את העבודה, וכעת גם מנסים לשדרג את רמת המוצר התיירותי ● אבל חברות הלואו קוסט מתחילות להרים ידיים ומקטינות את מספר הטיסות לאילת ● למרות סכום שיא בגובה 40 מיליון ₪ ששילמה להם מדינת ישראל בכדי שינחתו בו ● רבע מהסכום הזה מוערך כסכום ששולם בעבור ישראלים ותיירים שדילגו על ישראל ● אלא שכמו ב'מלכוד 22' במשרד התיירות חוששים שביטולו יוביל לקריסת תיירות החורף
מנכ''ל משרד התיירות מסביר את כישלון שדה רמון:  '''חברות הלואו־קוסט אוהבות נמלי תעופה ישנים וזולים''
קיצור המרחק לאילת לעומת המרחק מעובדה, לא שינה לחברות הזרות. שדה רמון

40 מיליון ₪, זהו הסכום העצום ששילם משרד התיירות לחברות הלואו קוסט שנחתו באילת בעונת החורף שעברה, שהחלה באוקטובר 2017 והסתיימה בסוף אפריל השנה. המדובר בגידול של 5.2 מיליון ₪ לעומת הסכום ששולם בעונה שקדמה לה, אז קיבל רינאייר 10 מיליון ₪ וויזאייר 6.5 מיליון ₪.  גם העונה, ניצבות בראש ה"זוכות", חברת ריינאייר שהפעילה בעונה שעברה 26 טיסות שבועיות ליעדים שונים, ביניהם גרמניה, איטליה ורומניה, ותקבל 20 מיליון ₪. חברת וויזאייר תקבל עבור העונה שעברה 10.6 מיליון ₪ וחברת ICS הרוסית תקבל 2.6 מיליון ₪, טראנסוויה תקבל 1.7 מיליון ₪, ופינאייר תקבל 850 אלף שקל. גם בעבור העונה הנוכחית שתסתיים במרץ השנה, צפויות החברות לקבל סכומים דומים. 

 

"10 מיליון ₪ סבסוד מיותר"


סכומים אלה משולמים לחברות בין שהנוסע הוא ישראלי או תייר, ובין שהוא נשאר לבלות את חופשתו בישראל ובין שהוא עובר לירדן או מצרים, ומדלג על אילת או על ישראל בכלל. קושי זה כבר הוליד קריאות בעבר לבטל את המענק ואולם במשרד התיירות חוששים כי ביטולו יוביל לקריסת תיירות החורף לאילת. בעבר התבטא מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי, בעניין זה וחשף את נתוני הסבסוד המיותר, כדבריו: "בחורף הקודם שילם המשרד לחברות התעופה הזרות 8.20 מיליון יורו. בעונת החורף הנוכחית ישלם משרד התיירות לחברות התעופה הזרות יותר מ–8 מיליון שקל עבור ישראלים שטסו עמן, שמן הסתם לא תורמים לכלכלת התיירות באילת", אמר הלוי. "אם נוסיף לסכום זה את המענקים שמעביר משרד התיירות לחברות התעופה עבור התיירים שרק משתמשים בשדה עובדה כנקודת מעבר למצרים או ירדן, נגיע לכמעט 10 מיליון שקל של סבסוד מיותר". 

 

ריינאייר ויתרה על הבונוס


אם בעונת החורף 2016-17 נחתו בעובדה 35,000 תיירים, זינק מספר זה בעקבות הסבסוד, בעונה לאחר מכן (2017-18) ל-135,000 נוסעים, ובעונה הקודמת (2018-19) כבר נספרו בעיר 165,000 תיירים שנחתו מחו"ל. כעת, משהתחילה עונת תיירות החורף 2019-20, יעבור שדה רמון לכ-180 טיסות בחודש (42 טיסות שבועיות). טיסות אלה יימשכו עד חודש מרץ. החברות הזרות יביאו כ-150 אלף תיירים בלבד, אלא שכאמור, מדובר בירידה מהשנה שעברה, אז תדירות הטיסות עמדה על כ-55 טיסות שבועיות בממוצע. בסך הכל צפויות העונה כ-1,000 טיסות הלוך ושוב מיעדים שונים באירופה לשדה רמון. גורמים תיירותיים בעיר אמרו ל'ערב ערב': "אם יבוטל הסבסוד בגובה 60 יורו לנוסע, המספר הזה יצנח ל-6-8 טיסות שבועיות", במשרד התיירות מדברים אפילו על תרחיש גרוע מזה ומנכ"ל המשרד התבטא כבר כשאמר לדה מרקר: "אין שאלה בכלל — אם לא היה את המענק של 60 יורו חברות התעופה לא היו טסות לשם; אולי היו שלוש או ארבע טיסות", אומר הלוי. "בלי התמרוץ הזה קווי התעופה שלהם יהיו בהפסד ולא תהיה להם שום סיבה להפעיל אותם".
למי שמחפש הוכחה לכך שהחברות הזרות לא ממש סופרות את שדה רמון ואף לא מתרגשות מהסבסוד העצום - חברה שמפעילה לפחות 14 טיסות בשבוע בסימן של גידול בשתי טיסות שבועיות ביחס לעונה קודמת, מקבלת ממשרד התיירות מענק מוגדל של 66 אירו - וויז אייר עמדה בתנאי הזה בעונה שעברה. היא וריאנאייר הפעילו 16 טיסות שבועיות, אלא שרינאייר יכולה לשכוח מהבונוס השנה, שכן החברה צמצמה משמעותית את תדירות טיסותיה לרמון, מ-26 טיסות בשבוע ל-16 בלבד, ביניהם ורשה, קרקוב, בודפשט, קובנה, ברגמו ופראג. 
ואכן תוצאות חודש אוקטובר האחרון מראות כי התיירים הגיעו פחות, רק 58 אלף לינות של תיירים נרשמו באילת בחודש זה, ירידה של 22 אחוזים לעומת שנה קודמת.

 

"יכול היה להיות גרוע יותר"


מנגד טוענים במשרד התיירות כי המצב יכול היה להיות גרוע יותר, שם כבר התלבטו בעבר אם לבטל את הסבסוד ובסופו של יום הכריעו להותירו לעת הזו. במשרד מספרים כי פעלו ישירות מול החברות, מנכ"ל המשרד אף נפגש אישית עם בכירי וויזאייר וריינאייר והציג בפניהם את השינוי המתוכנן לאילת מבחינת תשתיות, אטרקציות וחווית נופש, לצד פיתוחה של תיירות מדברית בנגב. אלא שבחברות הזרות מתמודדים עם קווים בעלי רמת רווחיות נמוכה גם עם המענק בגובה 60 יורו, מבחינתן מדובר בסיפור של ביצה ותרנגולת, ככל שהביקושים נותרים נמוכים, לא ניתן להעלות את המחירים, ובטווח הארוך זהו מתכון לנטישה. 

 

שדה רמון מזיק יותר מאשר מועיל


והנה הפרדוקס הגדול מכולם. בנייתו של שדה רמון היתה אמורה להיות האבן השואבת שתוביל לגידול משמעותי בביקושים. אם כיום מגיעים לאילת 2.6 מיליון תיירים בשנה (כולל ישראלים), הרי ששדה רמון נועד לקיבולת של למעלה מ-4 מיליון נוסעים בשנה. בנוסף, אמור היה המרחק הקצר יותר לעיר, מאשר מעובדה, לשמש כבונוס, אלא שנתון זה לא שינה כהוא זה מבחינת החברות הזרות. אם כבר, חברות זרות מעדיפות לנחות בנמלים ישנים, כפי שמסביר הלוי:  נמל תעופה חדש לא מעניין את חברות התעופה. מצדן, שהתיירים ינחתו במסלול מכורכר ושהתיירים שלהן יעשו מסע גמלים לאילת. הן רוצות ביקושים גבוהים, וזה שיש נמל תעופה לא מבטיח להן את זה...אמנם כיום יש להן פטור מאגרות תעופה ברמון לשלוש שנים, אבל הן חוששות שבסופו של דבר ישיתו את האגרות עליהן. חברות הלואו־קוסט אוהבות נמלי תעופה ישנים וזולים, כי במקומות שבהם יש שדה גדול יש עלויות תפעול גבוהות שמושתות עליהן ורמת הרווחיות שלהן יורדת".


חדשות אילת - ערב ערב באילת    

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש