התקיפות נמשכות: זינוק במספר העורבים ההודים בעיר

לפני כשבוע יצאה לודה שמתגוררת סמוך לכיכר גרוף, עם שני בנותיה הקטנות לגן המשחקים "גן נקש". לודה הושיבה את בתה בת הארבע בנדנדה, דחפה מספר פעמים, והתפנתה להושיב את בתה בת השנתיים בנדנדה הסמוכה. אלא שאז בת הארבע החלה לצעוק מכאב, לודה הבחינה כי אחד העורבים שישב על הקורה עליה תלויה הנדנדה ירד וחטף מידיה של הבת חטיף שהחזיקה וכתוצאה מכך ניקר את כף ידה. האם הוציאה את בתה מהנדנדה ובעזרת הורים אחרים שנכחו במקום הצליחו לגרש את העורב. "עכשיו אני חוששת כי הוא ינסה לתקוף אז אנחנו כבר לא מגיעות לגן משחקים הזה ואני מעדיפה ללכת לגן רחוק יותר". לדבריה: "העורבים נמצאים כאן כל הזמן, הייתי מגיעה עם הבנות כמעט בכל יום לגן המשחקים והם שם מקרקרים בקול ומפחידים. עד היום הם תמיד עמדו מעל הנדנדות או על אחד המשחקים האחרים בגובה. תמיד חששתי מהם אבל אחרי זמן מסוים מתרגלים לנוכחות שלהם, מסתבר שהם כמו פצצה בסוף הם מתפוצצים ותוקפים". אם אחרת המבלה עם ילדיה בגן סיפרה "נראה לי שיש להם קן על העצים הגדולים במקום בכלל יש כאן המון עורבים ומאד מפחיד להסתובב אבל אי אפשר לכלוא ילדים קטנים כל הזמן בבית". 

התופעה פשטה גם בחופי הים

מקרה תקיפה נוסף דווח כאשר ילדה בת שש ישבה על סוס קפיץ מתנדנד בגן משחקים בשכונת השחמון ובסמוך לכביש היציאה לכביש 12, מול וואדי שחמון. "למזלה של הילדה היא אחזה במקל, אותו דימו היא וחברותיה לחרב במסגרת משחק נסיכות ואבירים". סיפרה עדת ראיה שהייתה במקום: "הילדה התנדנדה על הסוס הקפיצי, ופתאום הגיע עורב והתיישב על המוט בו אחזה,  היא ניסתה לברוח והוא ניקר אותה בכף היד. היא צרחה וחברה שלה אמרה לה תרביצי לו עם המקל והיא הניפה את המקל והוא עף", סיפרה, "זה היה מפחיד". 
תושבים רבים מספרים כי תופעת העורבים לא פסחה אף על חופי הים: "בחוף הדקל ובריף הדולפינים מכירים את התופעה, הם מרגישים בעלי בית, עפים נמוך ממש סמוך לראשי המבלים במקום ואף נוחתים בחיפוש אחר אוכל. מספר פעמים אפילו נחתו על שולחן וחטפו אוכל. ראיתי כמה פעמים אנשים שהזמינו אוכל והניחו על השולחן בחוף והעורב ממש הגיע וחטף מהצלחת". סיפרה עובדת בחוף. 
בשנה שעברה פרסם 'ערב ערב' סיפורים רבים של אנשים שסיפרו כי הותקפו על ידי העורב ללא סיבה הנראית לעין. כך מקרה של אישה שצעדה ברחוב סמוך לקונסרבטוריון והעורב תקף אותה בעורפה 6-7 פעמים. עורב אחר ניסה לנקר תינוק ששכב בעגלה, האם ניסתה בידיים חשופות להבריח את העורב והגנה על התינוק כשהיא צורחת לעזרה. אזרחים שהיו במקום הכו את העורב בעזרת התיקים שלהם והבריחו אותו.  תקיפות נוספות נרשמו ברחוב ירושלים השלמה כאשר עורב פצע עובר אורח תמים והשאיר שריטות בפניו, ניקר בראשו מספר פעמים כשהמותקף צועק לעזרה ומנסה להגן על פניו בידיו שאף הם נפצעו. תקיפה נוספת נרשמה באזור בתי המלון שם הגיע העורב במהירות ופצע בידו תייר שביקר בעיר.

אסור לירות

בעבר דוללה אוכלוסיית העורב ההודי על ידי ירי מבוקר שהופסק לדרישת המשטרה לאחר שתושבים התלוננו על הירי החי באזור מגורים. הפתרון שנמצא הוא דרך לעצור את התפתחות הרבייה בכך שמשמנים את  הקינים בשמן בישול, השמן אוטם את מעטפת הביצה ומונע כניסת גזים אל ומחוץ לביצה ובכך נמנעת התפתחות העובר, כשהפעולה אינה מורגשת על ידי העורב שממשיך לדגור על הביצים שאינן מתפתחות ובכך לא נוטש העורב את הקן ולא מטיל ביצים נוספות. 
בשנת 1976 הגיע העורב ההודי לאילת ההערכה היא כי הוא הגיע לאילת על גבי ספינת משא. עם השנים התרבה העורב וקבע את מגוריו כמגורי קבע בעיר אילת. על פי הערכה חיים כיום באילת כ-1,400 עורבים. בתקופת הקינון הופכים העורבים ההודים לאלימים ותוקפניים. כבר בשנת 2009 סיפר בני שלמון, האקולוג המחוזי של רשות הטבע והגנים ל'ערב ערב', לאחר התקפת עורבים על תושבי העיר, כי: "מדובר בתופעה מאוד מדאיגה. מדובר בעורב מאוד בעייתי. העורבים התוקפים הם עורבים ספציפיים, כאלו שחשו שאדם מסוים איים על הגוזלים שלהם. העורב הזה מאוד אינטליגנט ויש לו זיכרון מצוין. אם הוא מסמן מישהו כתוקפן, הוא ימשיך ויתקוף וגם יוציא את שמו לשמצה בקרב יתר העורבים, כולם לומדים שהאיש הספציפי המותקף הוא האיש הרע".

באותה כתבה הזהיר פרופ' ראובן יוסף כי חייבים לצמצם את אוכלוסיית העורב ההודי: "יש לנקוט במדיניות של אפס סבלנות, המטרה שלנו היא לצמצם מאוד את אוכלוסיית העורבים ההודים, נכון להיום יש באילת 600 עורבים עדיין מדובר באוכלוסייה שאפשר לשלוט בה ולצמצם אותה". מאז כאמור צמחה אוכלוסיית העורבים בעיר במאות נוספים. בינתיים, ממליצים במרכז הצפרות, בכל מקרה חריג של פגישה בין אדם לעורב, להודיע למוקד העירוני ולמרכז הצפרות לקבלת מענה מקצועי.

יש הרבה תלונות כי העורב תוקף ללא סיבה הנראית לעין 
"בתקופת הקינון העורבים רגישים מאוד לכל מה שקורה ליד הקן. מספיק שתלכי ליד הקן ותסתכלי עליו יותר מדי, הם יסמנו אותך. בשלבים מסוימים של הקינון, אם נופל גוזל ואת מנסה לעזור ומרימה אותו, תותקפי מיד. אם נפל גוזל על הכביש ולא ראית, כל מי שיעבור בקרבת מקום יותקף. ברגע שיש תקיפה של אנשים על ידי עורבים סביר להניח כי בסביבה יש גוזל שלומד לעוף או שנפל על הרצפה. במצב כזה העורבים מרגישים מאוימים ותוקפים. בימים חמים הבעיות גדולות יותר שכן הציפורים יוצאות לשתות כי חם להן ואז יש יותר תקיפות".
אבל במקרים המתוארים לא היו גוזלים שנפלו ונראה כאילו העורב ההודי מרגיש בעל הבית ותוקף סתם
"אם העורב תקף יש לכך סיבה, כנראה שנפל שם גוזל בעבר, או שיש להם קינים ממש ליד. בכל מקרה לפי התקיפות ניתן לדעת מה סיבת התקיפה. כאשר העורב תוקף בראש זה בגלל גוזל. כאשר התקיפה מכוונת ליד, זה בגלל שהמותקף אוחז באוכל והוא רוצה לחטוף לו". לדבריו: "השבוע הוזעקנו בגלל עורב שתקף תלמידה בבית ספר רבין וחטף לה את הכריך מהיד. היא לא נפגעה אבל מאד נבהלה". 

בשנה שעברה דיווחת כי בעיר יש 450 קינים פעילים וכ-1,000 עורבים האם יש חדש? 
"כן, לפי הסקרים יש כ-900 קינים מתוכם 75% פעילים בסביבות ה-650 קינים פעילים וכ-1,400 עורבים והם ממשיכים להתרבות. הם לא נודדים אלא ממשיכים להתפשט צפונה, ככל שהצפיפות בעיר תגדל הם ימשיכו לנדוד. כבר דווח כי נצפו עורבים בבאר אורה. עד שלא נוכל לירות אין לנו תשובות אחרות". 

בשנה שעברה הודיעה עיריית אילת כי: "על רקע ההתמודדות הבלתי פוסקת למיגור תופעת העורבים באילת פנה ראש העירייה – מאיר יצחק הלוי לשר להגנת הסביבה – חה"כ זאב אלקין ולשר לביטחון פנים – חה"כ גלעד ארדן ודרש את התערבותם הדחופה בגיבוש נוהל טיפול בעורב ההודי, נוהל שעיקרו הפעלה מבוקרת ומפוקחת של ירי קליבר זעיר בשטח עירוני, להשמדת העורבים וקניהם. כאמור, בעבר פעלה העירייה גם באמצעות ירי מבוקר, שהיה פתרון יעיל לצמצום אוכלוסיית העורבים ההודיים באילת, אולם בהנחיית משטרת מרחב אילת הופסק הירי בשנת 2015, דבר שמותיר רק את ביצוע שאר הפעולות.

עיריית אילת לא השיבה לפניית 'ערב ערב' בנושא.

חדשות אילת - ערב ערב באילת