יהדות - פרשת תזריע - שבת החודש

נבל ברשות התורה, זהו מושג חריג בחומרתו שטבעו חז"ל מפני שידעו לרדת לשורש נפשו של האדם. ממשמעותו של מושג זה היא שאדם משתמש בתורה ובהלכה על מנת לעשות מעשים פסולים כאשר הכל מכוסה איצטלה של היתר על פי התורה, למשל אדם שמקפיד לאכול רק אוכל כשר וכל השולחן מלא לעייפה בבשר כשר למהדרין והאדם זולל את האוכל בטרוף. לכאורה, מה הבעיה? האוכל כשר, אבל באמת זהו מעשה פסול כי הזלילה היא דבר מאוס. שלמה המלך מלמד אותנו ש"צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר". ניתן להשליך את הביטוי הזה של חז"ל גם לתחומי חיים אחרים למשל, נבל ברשות הפוליטיקה שזהו אדם שנבחר על ידי הציבור על מנת לבצע אג'נדה אחת, כשהוא מבטיח במשך כל הקמפיין השקרי שלו שהוא נגד מדינת טרור הוא ילחם בטרור ולא יעקור יותר יהודים מהבתים שלהם, ולאחר שהוא מקבל את המנדט מהציבור על סמך הבטחותיו הוא משתמש בכח שקיבל מהציבור לבצע מדיניות הפוכה לגמרי או שאחר כך הוא יסביר כיצד תוכנית המאה של טראמפ היא דבר נפלא שיביא שלום ל-100 השנים הבאות. כמו כן ישנם אנשים שהם נבלים ברשות התקשורת, הם לוקחים ידיעות או חלקי ידיעות ומטים אותן בצורה שקרית, מטעים את הציבור ומציגים את הידיעות כידיעה עיתונאית אובייקטיבית, חוקרת ואמיצה, מה שמכונה כיום 'פייק ניוז'. בתקופת הבחירות הנוכחית שתסתיים בשבוע הבא, היינו עדים למצעדי ספינים מכל המפלגות כשכל מפלגה התחרתה בחברתה מי תמציא יותר לכלוך ושקרים על השנייה. ממש מלחמת הכל בכל, מלחמות היהודים, והכל באיצטלה של קודש " לשם שמיים ", על מנת לקושש עוד קול בבחירות. פשוט גועל נפש. כאילו שיום אחרי הבחירות הפוליטיקאים מכל המפלגות לא ינסו להקים קואליציה וישבו אחד ליד השני בשולחן הממשלה. לא הכל מותר בשם המשחק הפוליטי, צריכה להיות לפוליטיקאים אחריות מינימלית כלפי העם, שלא ללבות את השנאה בין כל היהודים בארץ.   

השבת נקרא בתורה בפרשת 'תזריע' את דיני האישה היולדת. לאחר שהאישה יולדת ומתאוששת היא צריכה להודות לקב"ה הודאה כפולה על כך שזיכה אותה ללדת תינוק/ת בריאים ועל כך שהיא עברה את הלידה בשלום. בזמן שבית המקדש היה קיים היולדת הייתה צריכה להביא קורבן של ציפור, משהו מינימלי שיציין את הכרת הטוב של היולדת כלפי הקב"ה. (כיום שאין לנו בית מקדש היולדת מברכת "ברכת הגומל" לאחר הלידה). בתנ"ך מסופר על שני כוהנים שהיו במשכן בשילה: חופני ופנחס בני עלי הכהן. הנביא מתאר לנו את התנהגותם הפסולה והפגומה של חופני ופנחס, התנהגות שאינה מכבדת לא את הכוהנים ולא את קדושת המשכן. אחד החטאים החמורים שעשו חופני ופנחס היה לבזות את הנשים היולדות שבאו להקריב קרבן יולדת- ציפור. לדעתם הציפור איננה מספיק חשובה על מנת לבזבז את זמנם היקר של הכוהנים ולכן הם היו דוחים ומעכבים את קרבן היולדות ובכך למעשה היו מונעים מהיולדות לחזור לבתים שלהם לבעליהן ולילדיהן. הקב"ה כל כך כעס על המעשים של בני עלי שהוא מודיע לעלי בנבואה שכל זרעו ייענש לאורך כל הדורות בגלל הבנים הסוררים, במקום זכות אבות יש לבני עלי חובת אבות. שני עונשים חמורים מוזכרים בתנ"ך. העונש הראשון, שרוב הצאצאים שבאים ממשפחת עלי ימותו לפני גיל ארבעים לא עלינו. והעונש השני, חמור לא פחות, תמיד הצאצאים של עלי יהיו רעבים ללחם. מחומרת העונש אנחנו יכולים להסיק עד כמה חמורה הייתה התנהגותם של חופני ופנחס. זוהי אחת הבחינות שעונות על ההגדרה, נבל ברשות התורה. לכאורה הם מקריבים את הקורבן בסופו של דבר, אבל כל הזלזול וההשפלה שנילוו למעשה הטכני של הקרבת הקרבן גרמו לצער, פגיעה בשלום בית ופגיעה באמון של הנשים הנפגעות ובעליהן בקב"ה ובמשרתי הקודש. בואו נתפלל שהציבור בישראל יבחרו בשבוע הבא שליחים נאמנים , שלא יהיו נבלים, לא  ברשות התורה ולא נבלים בכלל. שהטוב ינצח.

חדשות אילת - ערב ערב באילת