מועצת העיר דורשת מהממשלה להשקיע יותר ברפואה

בדיון שהתקיים בישיבת מועצת העיר אילת לבקשת סגן ראש העירייה - מתן בארי, עלו האתגרים עמם מתמודדת העיר אילת, ביניהם תקציב בריאות חסר, מחסור ברופאים, מחסור באבזור מתקדם, מחסור בעובדים פרא רפואיים ועוד. אלה בנוסף לגודל העיר והמרחק, ממקמים את תושבי אילת כאזרחים סוג ג׳ ועל כך נכונה ומוכנה העיר אילת לצאת למאבק, במיוחד על רקע הסכנה בסגירת שדה דב, שרק תחריף את הקשיים. בדיון, הביא מתן בארי לקריאת כל חברי המועצה והצוות הרפואי את ממצאי המחקר של ועדת הכנסת, שבדקה מקרוב את שירות בית החולים יוספטל. בדבריו ציין מתן, כי תושבי אילת אינם הפקר וכי פניה למחוקקים לדרישת כוח אדם נוסף והגדלת תקציבים היא לא המטרה היחידה, אלא גם מערכת בקרה עצמית ושיפור השירות לתושב בבית החולים כמו בכל עיר אחרת בישראל.

"אילת היא פריפריה ייחודית"

מנהלי קופות החולים באילת, הכללית בניהולו של ד״ר אלדר ברקוביץ ומכבי בניהולו של ד״ר מריו בלובני, הציגו את הקשיים האובייקטיביים עמם הם מתמודדים וציינו, כי עדיין הם פועלים לשפר ולהרחיב שירותים גם על ידי שיתופי פעולה. ד"ר אלדר ברקוביץ - מנהל בי"ח יוספטל ומרחב אילת הציג בפני חברי מועצת העיר את משבר הבריאות הארצי ואת מבנה הבריאות באילת, ותיאר בגלוי את הקשיים, בראשם גיוס ושימור כ"א רפואי, סיעודי, רוקחים, ועובדים פרא רפואי. עוד הסביר ד"ר ברקוביץ, כי מחסור בכוח אדם רפואי נובע מריחוקה של אילת, קשיי תעסוקה והתאמת מסגרות לבני משפחות הסגל הרפואי, אופק אקדמי מקצועי מוגבל, אפשרויות מוגבלות לפרקטיקה פרטית כמקור הכנסה נוסף, ריתוק לעיר ואפשרויות התמחות מצומצמות. עוד ציין ד"ר ברקוביץ כי בשל "חיסרון לקוטן" לא ניתן לספק שירותים כמו יחידת צנתורים (הנושא נבחן בעבודת מטה יסודית ונמצא כי אין הצדקה להקמת יחידה כזו, הדבר גם אושר ע"י המועצה הלאומית למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם, אשר חיזקה את הגישה הנהוגה בבית החולים יוספטל של טיפול ראשוני באוטם שריר הלב ופינוי מהיר לבית חולים שלישוני עם יכולות טיפול נוספות). בדבריו התייחס ד"ר ברקוביץ גם למשמעויות של הפינויים הדחופים באמבולנסים ובמסוק, על הטסת צוות ומטופלים, ובעיקר על המשמעות של  סגירת שדה דב והתרחקות השדה מאילת לרמון. בדבריו הדגיש ד"ר אלדר, כי על אף הקשיים, מערכת הבריאות באילת מתקדמת. רק לאחרונה, הוקמה יחידה לדימות שד, מרפאה לבריאות הנפש ילדים ומבוגרים, נבנה מכון להתפתחות הילד שהפך לבעל מוניטין ארצי, הוקם שירות אורולוגי, שירות אורתופדי, שירות רפואת עיניים ועוד. בנוסף למערך הרפואי הצטרפו רופאים חדשים, ביניהם מומחה באורולוגיה, מומחה הרדמה מומחה ברדיולוגיה, מומחה בגניקולוגיה ומילדות כולל מנהל מחלקת נשים, מומחה עיניים, פסיכולוגים ילדים ומבוגרים, פסיכיאטר ועוד.
בדברי הסיכום אמר ד"ר אלדר: "אילת היא פריפריה ייחודית של הפריפריה, וכך צריך להגדיר אותה. מערכת הבריאות באילת זקוקה לחברי המועצה כדי להביא את נושא הבריאות לסדר היום הלאומי. אין אנחנו ואתם, כולנו כאן בסירה אחת. על מערכת הבריאות והאוצר לבחון דרכים לסייע למערכת הבריאות באילת ולבית החולים בגיוס ושימור כוח אדם רפואי וסיעודי, תמיכה בפיתוח ובינוי בית החולים. חשוב להחריג את אילת משאר הפריפריה בישראל במתן תמרוץ לכוח אדם רפואי על מנת לאפשר המשך קיום שירותי רפואה הולמים באילת".  

ראש העירייה - מאיר יצחק הלוי וסגנו וממלא מקומו - אלי לנקרי ציינו, כי הם פועלים כבר תקופה ארוכה מול ממשלת וכנסת ישראל על מנת לקדם את חוק אילת בתוכו גם תחום הבריאות. ראוי לזכור כי מאז המאבק שניהלה העיר כנגד סגירת בית החולים בשנת 2004 השתפרו מאוד השירותים הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הרפואי. עוד ציינו, כי העירייה מוכנה ונכונה להקצות קרקעות לטובת תיירות רפואית. עדיין העלו כל חברי המועצה את הצורך בשיפור השירות לאין ערוך על מנת לחפות ולו במעט על החוסרים ועל כן יצאו כאמור בקריאה לממשלת וכנסת ישראל לקדם את חוק אילת בנוסח משופר יותר ובתוכו את שירותי הרפואה בעיר אילת. 

חדשות אילת - ערב ערב באילת