יהדות - פרשת בא

פרשת בא

מידי פעם עולה השאלה מאיפה הרבנים יודעים מה אלוקים רוצה? וכי הוא דיבר איתם וגילה להם את רצונותיו ודעותיו? מי שם אותם, את כל הרבנים שיחליטו על חיינו? מה הם הסגנים של אלוקים? האמת היא שתלוי מי השואל ובאילו נסיבות נשאלת השאלה. יש מי ששואל על מנת להתריס ולהביע זילזול  בדברי חכמים, על סוג זה של אנשים אמר שלמה המלך "אל תען כסיל כאיוולתו", עם אנשים כאלה אנחנו לא מתווכחים ולא מנהלים שום שיג ושיח.  אך יש מי ששואלים באמת מתוך רצון להבין, מהיכן סמכותם של הרבנים להחליט על חיינו. בעבורם כתבתי את הטור השבוע.
לאחר שפרעה חוטף עשר מכות הוא אינו מוכן לסבול יותר, ולכן הוא מחליט שהגיע הזמן לשחרר את בני ישראל ממצרים, להוציא אותם מעבדות לחרות ומשעבוד לגאולה. בעקבות יציאת מצרים הקב"ה מצווה את משה רבנו שיצווה את בני ישראל מספר דינים שיעשו לאורך הדורות שיהיו זכר ליציאת מצרים. בין המצוות הללו נמנים מצוות פדיון הבכורות – זכר לכך שהקב"ה הציל את הבכורות של עם ישראל והם לא מתו יחד עם כל הבכורות במצרים. מצווה נוספת היא לחגוג את חג הפסח, להביא קורבן פסח ולאכול מצות – זכר למצות שאכלו אבותינו במצרים. מצווה שלישית היא מצוות תפילין. הקב"ה מצווה אותנו להניח תפילין על הראש ועל הזרוע, התפילין הללו יזכירו לנו בכל יום את יציאת מצרים. אך האמת היא שבפרשה לא נאמר במפורש שאנחנו צריכים להניח תפילין ובוודאי שלא נכתב שהתפילין צריכות להיות עשויות מעור של בהמה, בצורת ריבוע וצבועות בשחור, ועל אחת כמה וכמה שלא נכתב בפרשה מה בדיוק צריך להיות מונח באותה קופסא שחורה הנקראת "תפילין". עם כל זאת לא תמצא היום יהודי אחד בכל העולם שיאמר לך שתפילין נראות אחרת מהתפילין שכולנו מניחים. אף יהודי לא יטען שהתפילין צריכות להיות עגולות או בצבע אדום. מדוע אין מי שמערער על הלכות התפילין למרות שהן אינן כתובות בתורה אפילו לא ברמז? מאין אנחנו יודעים שכאשר ציווה ה' בפרשתנו לקשור אות על ידינו ובין עינינו שהכוונה היא לאותן התפילין שאנחנו מניחים? אולי התכוון הקב"ה שנקשור סתם חוט של פשתן או סוג אחר של חוט והוא יהיה האות, הסימן ליציאת מצרים. מדוע כל עם ישראל מניחים את אותן התפילין בלי עוררין? התשובה היא – שהלכות התפילין הן "הלכה למשה מסיני". כלומר כאשר הקב"ה ציווה את משה לקשור "חוטים" על היד ובין העיניים באופן סתמי הוא גם נתן לו את ההסבר כיצד בדיוק צריכים להראות אותם "חוטים" עם כל הדקדוקים ההלכתיים הנדרשים על-מנת לקיים מצווה זו. ואף אחד לא מערער על הלכה זו כי לא ניתן לפרש אחרת ולהתווכח עם משה רבנו. מי שנתן את התורה נתן גם את ההוראות כיצד עלינו לקיים את אותה התורה. וכפי שהדבר ברור לגבי התפילין, כך נכון הדבר לכל יתר שש מאות ושלוש עשרה המצוות הכתובות בתורתנו הקדושה. ההוראות שבעל-פה, שנכתבו במשנה ובגמרא ובשולחן ערוך. כיצד שומרים שבת ומדוע אם עושים פעולות מסויימות זה נחשב לחילול שבת? מתי אישה צריכה לטבול במקווה ומדוע בכלל לטבול במקווה? האם לא מספיק להתקלח באמבטיה בבית, מה נחשב לאוכל כשר ומדוע מאכלים אחרים נחשבים לטריפה ואסורים באכילה? את כל הדינים הללו לימד משה רבנו את אבותינו בעל-פה, וכך הם נלמדו במשך הדורות עד אשר נכתבו כל ההלכות והדינים בתלמוד הבבלי. ההלכות הן נצחיות ואינן משתנות,  כי הם ניתנו ישירות מהקב"ה שהוא נצחי. הכל כתוב, וזה שלנו, של כל אחד ואחת מאיתנו. רוצים לדעת יותר? – תפתחו את הספרים ותקראו בעצמכם. 

חדשות אילת - ערב ערב באילת