יהדות - פרשת 'וירא'

פרשת 'וירא'

נשיאת בית המשפט העליון של מדינת ישראל יצאה לגמלאות ובתור מתנת פרידה היא נתנה לנו האזרחים הקטנים ונטולי הדעת העליונה את פסק הדין האחרון שלה. ומה היה לכבוד העליונה לחדש לנו בפסק דינה? מרים נאור גילתה לנו, שלמרות שיש במדינת ישראל "חוק שעות עבודה ומנוחה", האוסר על יהודים לעבוד בשבת, איסור הכולל בתוכו גם פתיחת בתי עסק בשבת, קבעה כבודה, שהחוק הזה אינו מחויב המציאות, וכי זכותו של כל אזרח במדינה לקבוע כיצד תראה השבת הפרטית שלו, ואם ברצונו של יהודי לעבוד בשבת זוהי זכותו. כלומר, לפי שיטתה של כבודה, כל אחד רשאי לפרש את החוק כאוות נפשו. ואם החוק לא מתאים לי, אזי אני רשאי להפר אותו. ואני הקטן, האחרון שבעם, רוצה להגדיל ראש ולזרום עם דעתה העליונה של כבודה. נניח שיש לי עסק פרטי, ולפי דעתי אני נפגע מכך שמס ההכנסה לוקח לי 25% מההכנסות שלי, לשיטתה של נאור, מותר יהיה לי לעצב את גובה המס שברצוני לשלם והוא יעמוד על 0%. גם כאשר אני נוסע בכביש, ולפי דעתי אני נפגע מכך שיש תמרור שמגביל לי את מהירות הנסיעה ל-100 קמ"ש, אוכל לעצב לי את מהירות הנסיעה ל- 160 קמ"ש. ואם הבוס שלי בעבודה עולה לי על העצבים ואני מרגיש שהוא מגביל לי את החופש כי הוא לא מאפשר לי להעדר כאוות רצוני, יהיה מותר לי "לעצב" לו את הצורה באופן כזה שהחופש שלי בעבודה יהיה מעוצב כאוות נפשי. העיקרון ברור. פסק הדין של מרים נאור הוא תקדימי ומסוכן, כי למעשה הוא פותח פתח לביטול כל אחד ואחד מחוקי מדינת ישראל אם הוא מפריע למאן דהוא. אנחנו חיים במדינת ישראל, ולפי הכרזת העצמאות, מדינת ישראל היא בראש ובראשונה מדינה יהודית. הסממן היהודי הבולט ביותר מאז ומעולם הייתה השבת. (לא האף הארוך...). לאורך כל ההיסטוריה של עמנו, כאשר רצו דיקטטורים לפגוע בעם ישראל, הם גזרו עלינו לחלל שבת. כך עשה פרעה, כך עשה אנטיוכוס, כך גזר אדריינוס, האינקוויזיציה בספרד, הקומוניסטים ועוד. השבת במדינת ישראל היהודית היא ממלכתית, ולכן אין דבר כזה שכל אחד יחליט לעשות עם השבת הציבורית מה שמתחשק לו. נכון שבמישור הפרטי, בביתי, אני יכול לעשות עם השבת כפי הבנתי, אך בוודאי שאי אפשר לנהוג כן באופן ציבורי.  גם בית המשפט העליון חייב לכבד את החוק ולא לקבוע חוקים על פי תפיסת עולמו.
השבת נקרא בפרשת 'וירא' על חורבנן של סדום ועמורה. הקב"ה מתגלה לאברהם אבינו ומודיע לו: "זעקת סדום ועמורה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאוד". מה עשו אנשי סדום שהיה כל כך נורא עד כדי כך שהיה צריך הקב"ה להחריב את כולה ולהשמיד את כל יושביה? סדום ועמורה היו ערים מתוקנות. היו להן בתי דין ושופטים שאכפו בתקיפות ואדיקות את חוקי סדום. הבעיה הייתה שהחוקים של סדום היו מרושעים: אדם היה גוזל מחברו את חמורו, הנגזל היה בא לבית הדין לזעוק על כך שגנבו ממנו את החמור ושופטי סדום העליונים היו פוסקים – שהנגזל חייב לשלם לגזלן א. על הטרחה והמאמץ שנדרשו ממנו על מנת לסחוב את החמור. ב. על כל האוכל שהגזלן האכיל את החמור. לא די לנגזל שהוא איבד את חמורו לבלי שוב הוא גם נאלץ לשלם פיצויים לגזלן על עבודתו המסורה.
על בתי משפט כגון אלה קונן שלמה המלך בספרו קהלת: "מקום המשפט - שמה הרשע ומקום הצדק - שמה הרשע". האם בג"ץ הופך לשמה !?!

חדשות אילת