מריו מלובני: "הצגתי לשרת הבריאות את מפת הצרכים של אילת"

"אני הנציג הטבעי של קבוצת העולים ממדינות דרום אמריקה באילת", מציג עצמו מריו מלובני (51), המוכר לרבים מכם כמנהל סניף מכבי באילת. "ישנם המון דרום אמריקאים בעיר, וכמו שלרוסים ישנו נציג שמכיר את הצרכים והמאפיינים של קבוצת העלייה, כך אני מכיר היטב את הקשיים עימם מתמודדים העולים מארצות דרום אמריקה. חוויתי את קשיי העלייה ובכל יום מחדש אני מסייע בקליטה ובתמיכה בעולים שזקוקים ליד מכוונת".
אלא שמריו, שעלה בגיל 22 מאורוגוואי, מתגורר באילת כבר 11 שנים וכאילתי שלא הולך לשום מקום, הוא כאן על מנת לייצג את כולם. אל העיר הגיע בעקבות אם ילדיו, ומה שהחל כרומן חטוף, הפך לסיפור אהבה עם העיר הדרומית, בה הפך לאחת הדמויות הנטועות בקהילה, אדם הפוגש עשרות תושבים בשבוע, שעה שהתבשרו זה עתה, חלילה, על פגיעה בבריאותם, ומלווה אותם ברגעי הקושי, כמו גם ברגעי הניצחון, בין אם על מחלה, בין אם משום שהצליחו להיגמל מעישון, ובין אם הם מצפים ללידה מבורכת במשפחה. "זוהי חוכמה קטנה ללוות אדם כשקל לו", מסביר מלובני בראיון שערכתי עמו השבוע בדרכו לכבוש בבחירות הקרבות, מושב במועצת העירייה במסגרת רשימת 'יש עתיד' באילת. "כשאדם חלש ופגיע, כשהוא מצוי בשעותיו הקשות, אז נמדדות הנתינה והאכפתיות, אז אתה מגלה את התעצומות שנדרשות ממך כמטפל ומלווה". הוא אומר.

למנף את הצרכים של אילת אל שולחן הממשלה

שלושה ילדים מנישואים קודמים מגדל מריו, החולק זוגיות עם גבי, דרום אמריקאית כמותו, המנהלת גן בעיר. דלית (22) הלומדת בקמפוס בן גוריון בעיר, יניב (20) המשרת ביחידה סודית בצה"ל ונדב (17), תלמיד ב'גולדווטר', שמתנדב בתוכנית 'הדילרים' של הסוכנות היהודית. 11 שנה שהוא נטוע בקהילה המקומית וכעת החליט להעלות הילוך בדרך למועצת העיר. את החיבור ל'יש עתיד' הוא חייב לאורי אסרף העומד בראש הסיעה באילת, ומי שמשמש כערוץ ישיר אל שרי המפלגה בממשלה. "אורי אסרף נלחם על הקשר של אילת במסדרונות הכנסת, הוא בחור צעיר, חריף ואהוד מאוד על מקבלי ההחלטות, אני מאמין בו ובדרך של 'יש עתיד', וכמי שמכיר מקרוב את הקשיים שיש לסניף מקומי של 'מכבי' מול מערכת הרפואה הארצית, אני יודע עד כמה גדולה החשיבות שיש לקשרים טובים במסדרונות הממשלה. 'יש עתיד' היא לא רק מפלגה ארצית גדולה, אלא היא שותף בכיר בניהול המדינה, שמחזיק בתיקים המשפיעים על חיי כולנו – אוצר, בריאות, רווחה, מדע וחינוך, אם אני יכול להיפגש עם שרת הבריאות יעל גרמן בשיחת טלפון אחת, אני יכול למנף את זה עבור העיר ולשים את הצרכים המיוחדים של אילת על שולחן השרה. בשבוע שעבר פגשתי בגרמן והיא הקשיבה להצעות שהעליתי ולנקודות המחייבות התייחסות מבחינת העיר אילת, פגשתי שרה קשובה שבאה לשנות את אחת המערכות המורכבות במדינה, מערכת הבריאות, ומי כמוני יודע עד כמה המערכת הזו זקוקה למהפכה". "כל התוכניות עליהן אנו עובדים כבר עברו את היועצים השרים", מצטרף אסרף לשיחה, "ל'יש עתיד' יש תוכניות לגבי כל נושא וכל תחום. זה לא רק מצע מפורט, אלו הן גם נקודות לביצוע שעברנו עליהן מול היועצים המשפטיים, סעיף סעיף, מילה מילה, אם נצליח ליישם עשרה אחוזים מהתוכניות הללו זו תהיה מהפכה בקנה מידה לאומי".
"מהמועצה אתה יכול להשפיע באמת רק באמצעות קשר לממשלה", מסביר מריו, "להכניס את 'יש עתיד' למועצה לא מסתכם במספר המושבים שנקבל סביב השולחן, זה לקבל למעשה את 21 אנשי הסיעה, שכל אחד מהם הוא איש מקצוע בתחומו. כל אחד מבין במשהו, אבל אף אחד לא מבין בהכל. אצלנו תמצא מומחים בכל תחום ולכן יש לנו את הכלים להוביל לשינוי בסדרי העדיפויות בעיר מבחינה כלכלית, שיווקית וכמובן באספקטים של רווחה ושיפור השירות לתושב". "מדכא אותי לשוב ולשמוע בכל יום מאינסוף אנשים, משפטים כמו – 'אם היה לי האומץ הייתי עוזב מחר את העיר'", מתפרץ אסרף לדברים וניכר כי הוא מדבר מדם לבו. "אתה רוצה להביא לאילת רופא מומחה", מסביר מריו, "אבל מה תעשה בת זוגו בעיר? במה היא תעבוד, אם רוצים להעלות את הרמה האנושית, אם רוצים לחזק את העיר, חייבים לחזק ברמת המקרו".

איך עושים את זה?
"הופכים את 'יוספטל' לשלוחה של הפקולטה לרפואה ב'בן גוריון' בבאר שבע. אם בית חולים זיו בצפת יכול לפתוח לידו בי"ס לרפואה, אין לי ספק שגם באילת אפשר לעשות את אותו הדבר. אם יקום כאן בית ספר לרפואה, יגיעו לכאן המומחים הכי טובים, גם ללמד וגם לעבוד. מעגל האוכלוסייה החזקה יתרחב", מפרט מריו ואסרף מחרה אחריו: "ישנם אנשים שאומרים לי, אבל אנחנו מעדיפים עיר קטנה ואינטימית ואני משיב להם – עיר קטנה לא יכולה להתפתח. אין לה לאן להתקדם".

במה זה בא לכדי ביטוי?
"בהרבה מאוד דברים שחסרים כאן", משיב מריו, "למרחק מהמרכז יש מחיר כבד, קח לדוגמה את תחום הבריאות, נושא כאוב לכל הדעות, שיוצר חוסר הוגנות לתושבי אילת, שמצד אחד משלמים דמי חבר בדיוק כמו כל אדם אחר במדינה, אבל מקבלים אולי 40% ממה שמקבל תושב המרכז ואני לא מדבר רק על הזמינות של שישה מרכזים רפואיים שאתה יכול לבחור מביניהם את זה שהכי נוח לך לגשת אליו, אלא על כך שתושב אילת שעולה לטיפול במרכז צריך לחשוב על היכן יישן, על עלויות של כלכלה ונסיעות, ובמקרה של אוכלוסיות חלשות גם על עלויות של מלווה. בתל אביב אתה יכול לבחור אורתופד מתוך 20 זמינים, באילת תצטרך לחכות עד שאחד ירד ועל אורתופד בתורנות לילה אתה יכול רק לחלום. באילת אין קרדיולוג קבוע, אם אתה חטף התקף לב אין יחידה קרדיולוגית שתקלוט אותך ואתה צריך להיטלטל באמבולנס לבאר שבע ורק אם זה מקרה חרום אז יש מסוק, אבל הסיכוי שתגיע ל'סורוקה' חי, נמוך ב-30% מזה של תושב המרכז שבתוך דקות יאושפז באיכילוב או בתל השומר".

מה הפתרון?
"להפסיק להתייחס לאילת כאל שאר הערים בהן הקופות מתחרות ביניהן, ומקצות רופאים מומחים בהתאם למספר המבוטחים שלהן באותה עיר. אילת היא לא כיתר המדינה ובהתאמה חייבים להקצות לה רופאים מומחים כיחידת הקצאה אחת עבור כל הקופות יחד. רק באמצעות שיתוף פעולה בין הקופות, ניתן יהיה לייצר זמינות של רופאים מומחים בעיר ולהפסיק את הטרטור הרב של תושבים למרכז".

הבאתי את סניף אילת למקום הראשון באיכות השרות"

"מדוע תושב אילת צריך לשלם עבור טיסה לטיפול רפואי מחיר בתעריף היקר ביותר?", מקשה מריו, מדוע שלא יקבל הנחה משמעותית או לפחות את תעריף 2 הזול יותר, אם כל הקופות היו רוכשות את כרטיסי הטיסה במרוכז, היה גדל כושר המקח שלהם מול חברות התעופה והמבוטחים היו מרוויחים כי העלות הכוללת בטיפול בהם היתה קטנה וניתן היה להפנות את הכספים לרווחתם במקומות אחרים". "מומחים לא צריכים להיות מוצר תחרותי", מסביר אסרף, "זה 'בייסיק', בגלל תחרות בין קופות אנשים חיים באילת חמש שנים פחות מתוחלת החיים במרכז", "ועם זאת", מתגאה מריו, "על אף המרחק הצלחתי לייצר שינוי של ממש בשנים שאני מנהל את סניף מכבי באילת. הצלחתי להפוך אותנו לחלק ממחוז מרכז ולא ממחוז דרום. זה הישג עצום", ואם יש משהו שמריו מתגאה בו זוהי העובדה שעל אף שאנחנו סניף פריפריאלי מרוחק, אנחנו זוכים כבר שנתיים ברציפות בתחרות השירות לתושב, ומותירים מאחור סניפים חזקים מתל אביב ורמת גן. "שינינו את כל תפיסת השירות שלנו, אם פעם 'לאומית' ו'מכבי' העניקו שירותים יחד, דבר שפגע עוד יותר בזמינות השירותים, עודדתי פתיחה של סניף שלהם בעיר. זה אמנם הגביר את התחרותיות, אבל מי שמרוויח מכך אלו הם התושבים. פתחנו בית מרקחת שהיה חסר והבאנו אחות אונקולוגית שמלווה חולי סרטן לצד מתאמת שירות, אחות ועובדת סוציאלית שמלווה ומייעצת למשפחה. היה מצב שבעבר נדרשה בדיקה מקדימה לבדיקות במרכז ולא ניתן היה לבצע אותה באילת ואנשים נסעו לחינם למרכז רק כדי לגלות שהם אינם כשירים לבצע את הבדיקה שנדרשה להם, פתרנו את זה באמצעות זה שהכשרנו את 'יוספטל' להפוך לנקודה שמסוגלת לבצע את הבדיקות הללו בעצמה. כיום אנחנו מקבלים את תוכנית העבודה מהמרכז, ואנחנו מבצעים את כל הבדיקות במקום. זה חוסך טרטור רב למטפלים שיכולים לקבל את הבדיקות במרכז, אבל רבים מהם מעדיפים את הטיפול קרוב לבית".

אם יכולת לפתור בעיה אחת כואבת עבור תושבי העיר, מה היא היתה?
"אני מחובר מאוד לתחום של טיפול באוכלוסייה מתבגרת. מדובר במשפחות שכיום בהעדר פתרון מתאים נאלצות להיקרע מאנשים בוגרים במשפחה, או לעזוב עימם. מלבד מחלקה סיעודית אין באילת מחלקה שיקומית או סיעודית מורכבת. אני מדבר על אנשים שחיו באילת את כל חייהם והקימו כאן משפחות, אלו הם השורשים של העיר, משפחות מתפרקות, כאן צריך לבוא שינוי והשינוי חייב להגיע מסדרי העדיפות של ראש העירייה מול משרד הבריאות. כאן אני יכול תרום רבות".
מריו מגיע מתחום של נתינה, כבר שנים שהוא מלווה קבוצות של אילתים המבקשים להפסיק לעשן באמצעות סדנאות גמילה. "כשאתה מלווה אנשים בעת חולשה, הם זוכרים לך את זה אחר כך לתמיד", הוא אומר בצניעות, "אני מקבל הרבה פרגון ואהבה ואנשים שנתקלו בי, כמנחה בסדנאות הגמילה, יודעים שאני לעולם לא מוותר. ממש כמו בסדנאות, הכניסה למועצה עבורי היא אמצעי, לא מטרה. אפילו מתחרינו במרוץ הפוליטי מחמיאים לי שראוי למועצה שאנשים כמותי יישבו בה, אנשים שבאים מנתינה, שנטועים בקהילה, שמבינים באמת את המשמעות של לעבוד עבור הציבור. אני לא מחפש ג'וב. יש לי עבודה שהיא שליחות ושאני אוהב בכל ליבי. כל שאני מחפש הוא להמשיך ולמצוא דרכים לעזר לציבור. זה המסר שלי וזה גם מה שמצאתי בסיעת 'יש עתיד'. אורי לא דיבר איתי על ג'ובים אלא על איפה אני יכול לעזור בקהילה. תמצאו אצלנו בסיעה ערוב בריא בין צעירים לבוגרים, יש אנשים עם ניסיון רב מהשטח, אנשי קריירה, אנשים עם ניסיון מוכח עוד הרבה לפני שהגיעו לפוליטיקה. אנשים שהבינו שמהצד לא נצליח לשנות את העיר ושלא יהיה ספק, אנחנו כאן על מנת לשנות".

חדשות אילת