טור יהדות

פרשת 'נח'

אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, פרוש המילה דמוקרטיה הוא שלטון העם. העם הוא שקובע מי יהיה בשלטון. העם הוא שקובע את הדרך שבה הוא רוצה ללכת. כיצד זה נעשה? על ידי בחירות. העם בוחר את המנהיגים שלו. מי שזוכה לאמון של רוב הציבור הוא אשר יבחר להנהיג את הציבור. פתגם עממי אומר: "הרוב קובע", האמנם?? האם הרוב תמיד צודק? ואולי יתכן מצב שבו רוב האנשים דווקא טועים ואפילו טועים מאוד? לאורך ההיסטוריה הקרובה והרחוקה נתקלנו המון פעמים במקרים שהרוב בחר במנהיגים שהיו הרסניים גם לעולם וגם לעמם. בשנות הארבעים רוב העם הגרמני בחר בהיטלר ימ"ש לשלטון. הוא זכה ל-98% מקולות המצביעים הגרמניים, האם זה הופך את הנאצים לצודקים? או את דרכם לנכונה? כל בר דעת מבין עד כמה הרסנית יכולה להיות ההישענות על הרוב. לא תמיד הרוב צודק, אולי דווקא ההפך הוא הנכון. לפעמים האמת והצדק נמצאים דווקא אצל המיעוט ולעיתים אפילו אדם אחד בודד יכול להיות הצודק מול עולם שלם. השבת אנחנו נקרא על שני אנשים אשר כל אחד בדורו עמד לבדו לגמרי מול כל האנושות, כולם צחקו עליהם הם היו כל כך משונים ושונים ובכל זאת דווקא הם היו הצודקים וכל העולם כולו טעו. הראשון מופיע בתחילת פרשתנו הלא הוא נח, האיש והתיבה. נח איש צדיק, תמים, ישר, בעוד כל העולם סביבו מושחתים, גזלנים, נואפים. עד כדי כך השחיתה האנושות את דרכה עד שהקדוש ברוך הוא מאס בקיומה. ה' מצווה את נח לבנות תיבה ענקית שתוכל להכיל את כל בעלי החיים בעולם. לקח לנח מאה שנים לבנות את התיבה. אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה פעמים צחקו על תמימותו של נח, הרי הוא לא בנה את התיבה בסתר. כולם ראו שהוא בונה ספינה ענקית, ובוודאי שאלו אותו מדוע אתה בונה את הספינה הזאת? ונח איש צדיק מסביר לשואלים שה' ציווה אותו לבנות תיבה כי אוטוטו יבוא מבול שישטוף את כל העולם וכל מי שימצא מחוץ לתיבה ימות. במשך מאה שנים מאז החל נח לבנות את התיבה, לא ירד מבול והגיחוך עליו רק הלך וגבר מידי שנה בשנה. כולם היו בטוחים שנח הוזה במקרה הטוב, טועה במקרה היותר טוב ואולי חלילה שוטה גמור. אך מה הייתה האמת? האמת המרה הייתה שרק נח צדק וכל העולם אפילו שהם היו הרוב המוחלט טעו טעות אכזרית שעלתה להם בחייהם. הרוב לא בהכרח צודק, וכאשר רוב טועה, הטעות עלולה לעלות ביוקר.בסוף הפרשה אנחנו נפגשים עם אברהם אבינו, עשרה דורות מפרידים בין נח לאברהם אבינו, וכמו נח גם אברהם אבינו ניצב לבד מול אנושות שלימה אשר עובדת עבודה זרה ולא מכירה כלל את בורא העולם. וכנגדם עומד אברהם אבינו ואומר לכולם, יש אלוקים. אנשים שרגילים מדורי דורות לעבוד לפסלים ממשיים, בטוחים שאברהם הוא חולה נפש, הרי הוא מדבר על אלוקים שלא ניתן לראותו ולא ניתן לגעת בו, כיצד זה יכול להיות שמישהו פתי עד כדי כך להאמין לאלוקים דמיוני? אדם אחד לבד מול אנושות שלימה. אבל האמת היא שאברהם אבינו הוא הצודק וכל האנושות בזמנו טעתה. אברהם אבינו נקרא בשם אברהם העברי, ומסבירים חז"ל מדוע נקרא אברהם אבינו "העברי" ? מפני שכל העולם היו מעבר אחד והוא היה מהעבר השני. כולם טועים ורק אברהם אבינו לבדו צודק. הרוב במקרה הזה לא נחשב לכלום. גם בימים אלו ממש אנחנו מוצאים את עצמינו שוב, כמו אברהם אבינו ניצבים לגמרי לבד, מול האיום האירני כאשר כל העולם נהנה לשמוע את דברי ההבל של הצורר האירני ומתעלם לחלוטין מהסכנה של השלטון הרצחני. האם נתקפל? האם נסמוך על הרוב? כמובן שלא. כמו נח וכמו אברהם נעמוד איתנים, אפילו אם נהיה לבד מול כל העולם כולו, כי האמת והצדק איתנו.

חדשות אילת