פרשת 'בלק'
מי שעוקב אחרי הטור שלי יודע שאני מורה להיסטוריה. לא לחינם אני אוהב היסטוריה. כל מי שמחובר להיסטוריה של עמו, לתלאות, למלחמות, להישגים ולנפילות שעברו על העם שלו הוא יותר איתן ומגובש בזהותו בהווה, ויודע שיש לו מה להנחיל לבניו אחריו לעתיד. אך אם אדם מתכחש לעברו האישי ולעברו הלאומי, הרי הוא דומה לעלה נידף ברוח שמתעופף לכל כיוון עם כל רוח מצויה.
בשבת שעברה נפטר יצחק שמיר ז"ל. יצחק שמיר הוא דמות נערצת ואהובה עלי באופן מיוחד. המון זכויות יש לו ליצחק שמיר בתקומת עמנו בארץ ישראל, כפי שיש בוודאי לעשרות אלפי יהודים שהיו שותפים בהקמת המדינה, מי במלחמה בשרות המחתרות ומי בבניין הארץ והפרחת השממה. אך בדבר אחד יצחק שמיר עלה והתרומם מעל כולם( למרות שהיה נמוך קומה באופן פיזי) הוא מעולם לא שינה את דעתו ולא החליף את השקפתו בכל הקשור לשלימות הארץ. רבים, רבים מדי, הם המנהיגים אשר במשך שנות דור דיברו באופן אחד, אך כאשר הפכו לראשי ממשלה שינו את עורם ואת דעתם ופעלו הפוך לגמרי מהדרך בה האמינו ולה הטיפו לכל אורך חייהם. הטענה המגוחכת ש"דברים שרואים מכאן ( מכיסא ראש הממשלה) לא רואים משם" ולכן צריר לשנות השקפת עולם, הייתה יכולה, אולי, להיות קבילה אלמלא בא יצחק שמיר ז"ל ישב על כיסא ראש הממשלה וראה בדיוק את אותם הדברים ובכל זאת לא שינה את דעתו כהוא זה אל מול התביעות החצופות של שונאי ישראל. כך גם ייזכר יצחק שמיר, כראש הממשלה אשר שמר יותר מכולם על שלמות הארץ, והמשפט שאמר: "הערבים הם אותם הערבים והים הוא אותו ים" יכנס בוודאי לפנתאון ההיסטוריה של עמנו הנצחי.
שלמה המלך אמר במשלי: "נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא" כלומר כאשר אדם שאוהב אותך פוצע אותך, דע לך שהוא עושה זאת מתוך אהבתו אליך ולטובתך וזה עדיף עשרות מונים מאשר כאשר השונא שלך נותן לך נשיקה (לך תדע מה מסתתר מאחורי הנשיקה- נשיכה של האויב). את הפסוק הנ"ל דרשו חז"ל על פרשת השבוע. השבת נקרא בפרשת בלק , כיצד מזמין בלק מלך מואב את בלעם הרשע שהיה שקרן ושרלטן, לקלל את עם ישראל. וכך באמצעות הקללות של בלעם, חשב בלק שהוא יצליח לנצח את עם ישראל. אך לבושתו של בלעם הרשע, בכל פעם שהוא פתח את הפה על מנת לקלל את עם ישראל, במקום קללות יצאו לו ברכות מהפה. ועל אותם הברכות של בלעם הרשע - אומר שלמה המלך- "נעתרות נשיקות שונא", כלומר אני דוחה בשתי ידיים ובשאט נפש את הברכות ( "הנשיקות" ) של השונא (בלעם) כי אני יודע בדיוק למה הוא התכוון בברכות ומה חשב באמת בליבו בשעה שאמר את אותן הברכות. ומנגד, כאשר עמד אחיה השילוני שהיה נביא אמת, וקילל את עם ישראל קללה נמרצת, וקיללתו של אחיה השילוני פצעה אותנו, בכל אופן "נאמנים פצעי אוהב". אנחנו מעדיפים את קללתו של אחיה השילוני שנאמרה מתוך כאב, ומלב אוהב לעם ישראל , עשרות מונים מהברכות והנשיקות של בלעם הרשע השונא.
אינני יודע אם יצחק שמיר ז"ל הכיר את הפסוק הנ"ל ואת דרשת חז"ל על פסוק זה, אך אני כן יודע שבהתנהגותו ובמעשיו הוא קיים פסוק זה להלכה ולמעשה, כאשר לא התפתה לכל מיני "נשיקות" מענקים ותמריצים שרצו להעניק לנו "ידידינו" הגויים בתמורה לוויתורים על ארץ ישראל. איננו שוכחים את הלחצים בדמות 10 מיליארד דולר אשר קבלתם הותנתה בהקמת "רישעות פלסטינית" - אותם דחה שמיר בשתי ידיים, למרות שהכסף היה נחוץ ביותר באותו הזמן על מנת לקלוט מיליון עולים מברית המועצות שהגיעו לארץ באותם הימים. אכן שמיר היה. כשמו כן הוא, חזק ואיתן כסלע.
יהי זיכרו ברוך.
