בני 70 פלוס חוגגים בת מצווה

מאת: אסטר שטרית ● 28/3/2012 09:03 ● ערב ערב 2543
מה הקשר בין גיאולוג, מנצח להקת ג'אז, מהנדסת וסטטיסטיקאית?. חוץ מזה שכולם פנסיונרים שעברו זה מכבר את גיל 70,כולם מצאו נחמה באולם בדיור מוגן בו הם חוברים למוסיקה ובעיקר לנפש. תכירו את מקהלת גיל הזהב שחוגגת השבוע בת מצווה במופע חגיגי במוצאי שבת הקרוב. תנו כבוד
בני 70 פלוס חוגגים בת מצווה

מה יותר יפה מלראות אנשים מבוגרים שמצאו את אהבתם במוסיקה? קולות הבס של הגברים משתלבים עם קולות הסופרן של הנשים. כולם מקשיבים אחד לשני ונהנים מצלילי המוסיקה. הם שרים באחידות, בקלות ולרגע נדמה שהם מהופנטים מהמוסיקה. השיער הלבן אמנם מסגיר את גילם של חברי המקהלה, אך כשהם פותחים את הפה לא ניתן להאמין שכולם עברו את גיל השבעים. 12 חברי המקהלה והמנהל המוסיקלי שלהם, יפים זטקובסקי, דוברי רוסית, חלקם גם דוברי עברית. כולם עולים מחבר העמים, הגיעו לעיר אילת וחברו ללהקה שהפכה להיות כל עולמם.

לפנסיונרים בלבד


כשאוהבים לשיר אין כלל משמעות לגיל. את הרעיון המעניין של הקמת המקהלה יזם יפים זטקובסקי(74), ומזה 12 שנה הוא מנהלה המוסיקלי. יפים, שעלה מרוסיה לארץ לפני 13 שנה, מחזיק בתואר שלישי בכימיה אך המוסיקה תמיד שכנה בו. הוא החליט להקים מקהלה לגיל הזהב בשל גילו ובעקבות אהבתו למוסיקה. "כל החיים הייתי אדם מאוד פעיל מוסיקלית וחיפשתי איך להביא זאת לידי ביטוי גם בארץ", הוא מספר. "בעקבות היותי פנסיונר החלטתי שהלהקה תהיה מורכבת מפנסיונרים. יותר קל לעבוד איתם. לצעירים אין זמן לחוגים קבועים וחזרות. עבור הפנסיונרים זה מה שמחזיק אותם בחיים. זה מה שנותן לנו שמחה וכוח".
בסיוע צוות דיור מוגן באילת הוקמה המקהלה והיא עושה חזרות במקום, כאשר חלק גדול מדיירי הבניין הם חברים במקהלה. יפים כותב את הקולות, מלווה את הלהקה בנגינה על אקורדיון, בונה את ההרמוניה בין חברי המקהלה, כותב שירים ואף הוציא ספר תווים. המקהלה שרה בשפות רבות ביניהן יידיש, עברית, רוסית ואיטלקית וברזומה שלהם יש הופעות רבות ברחבי הארץ, תחרויות זמר ולא מעט השתתפויות בפסטיבלים. ואם זה לא מספיק- המקהלה זכתה למספר מכובד של תעודות הוקרה על השתתפותם בקונצרטים של יוצאי חבר המדינות והתנדבותם לעזור לעולים חדשים מחבר העמים.

יש תנאי קבלה למקהלה?
"כל מי שרוצה יכול לבוא לשיר, כולם מוזמנים", אומר זטקובסקי בחיוך. "בדרך כלל מי שלא יודע לשיר כבר שם לב בעצמו שאינו מתאים למקהלה ומפסיק להגיע. יש אנשים שמאוד אוהבים לשיר למען הנפש אך אין להם יכולות מוסיקליות לכן הם נשארים במקהלה אך לא שרים במיקרופון. עיקר ההנאה שהם מפיקים היא בחזרות ובמופעים".

מוסיקה לנפש


לא ניתן להתעלם מהעובדה שחברי המקהלה הם פנסיונרים שסוחבים על כתפם משא של חיים שלמים ובחבירתם למקהלה החלו דרך חדשה. ישבתי עימם לשמוע על הדרך שעשו למקהלה ועל ההתרגשות הגדולה. רובם מסכימים פה אחד כי כיום המוסיקה היא כל חייהם והמקהלה מעניקה להם כוחות ושמחת חיים. וההתרגשות? מעל ומעבר. "יש אנשים במקהלה כמו הסולן, ארקדי )75( , שעבר שני התקפי לב שגרמו לו לבעיה בזיכרון", מספר זטקובסקי. "הביאו אותו בכיסא גלגלים לחזרות ולאט –לאט הוא מתחיל לשיר. זה עוזר לו להשתקם. אנחנו משאירים לו תווים ומילים כדי שלא יישכח והוא ממש נרפא דרך המוסיקה. חברי המקהלה תומכים אחד בשני ומעניקים כוחות כמו משפחה אחת גדולה".
אדוארד שטיינברג (72) הינו הקלידן המלווה של הלהקה. הוא עלה מרוסיה ולאחר שהיה גיאולוג לפרנסתו הגיע לארץ ועבד בעבודות זמניות. בגיל 60 יצא לפנסיה ועבר להתגורר בדיור מוגן, שם הכיר את מנהל המקהלה שהציע לו לנסות ולהצטרף ומאז ועד היום הוא הקלידן של המקהלה. "לא ידעתי דבר על מוסיקה", מספר שטיינברג. "זטקובסקי לימד אותי תווים ושירים ובזכותו התחלתי לנגן. מאוד אהבתי את זה ומאז אני לא מוכן לחיות בלי הנגינה והמוסיקה". לפני כעשר שנים איבד שטיינברג את ראייתו בעקבות מחלה גנטית, אך האצבעות זוכרות את הכלי והוא לא הפסיק לנגן על אף העיוורון. "אני מרגיש את הלהקה וזיכרון הכלי נשאר. יצאתי לפנסיה מוקדמת בעקבות המחלה, עכשיו המוסיקה עבורי זה כל החיים".
לריסה דודאקוב, ילידת סנט פטרסבורג ומהנדסת במקצועה, עלתה לארץ בשנת 94' מספר שנים לאחר שבנה עלה לארץ. גם היא החליטה לחיות בעיר אילת ומצאה את מקומה כאחת הדיירות הראשונות בדיור מוגן. כיום היא פנסיונרית, מגדלת את הנינים שלה ומגיעה לכל החזרות.
את המקהלה הכירה כששמעה על החזרות המהנות שלהם והחליטה לנסות. "אני מאוד אוהבת להגיע לחזרות, אנחנו כל השנים האלו יחד כמו משפחה אחת גדולה", היא מספרת. "אם עצוב למישהו אז לכולם עצוב ואם מישהו חוגג - כולם חוגגים איתו.
המוסיקה הפכה להיות כל עולמי וגם הבן שלי מוזיקאי בעצמו, הוא מלמד נגינה על סקסופון בקונסרבטוריון. כנראה שזה עובר במשפחה. אני שרה במקהלה הזו מאז שהוקמה ומאוד מתרגשת לקראת המופע".
שולי בן משה (74) היא חברת המקהלה הלא רשמית היחידה. היא היחידה מביניהם שנולדה בארץ ואין לה קשר לחבר העמים ולא מגיעה לחזרות באופן קבוע. הלהקה הרשמית שלה היא החוויה האתנית וזו לאחר שהשתתפה גם בלהקת '60 פלוס'. בעקבות מעברה לבניין דיור מוגן לפני כשנתיים, הכירה שולי את מקהלת 'גיל הזהב'.
כיום היא מתפקדת כראש ועד הבית של הבניין, דואגת להם למסיבות ולחיי חברה ואם לא די בכך החליטה להצטרף ולשיר עימם. במופע הקרוב של חגיגות בת המצווה היא תבצע שני שירים בעברית שמקורם בשפה הרוסית, כאשר את חלקה תשיר בשפה העברית ומיד אחריה יצטרפו חברי המקהלה לשיר בשפה הרוסית.
"אני אוהבת לשיר ואוהבת את השירים הרוסים.
חברי המקהלה הם אנשים מאוד כישרוניים. שומעים בשירה שלהם שיש להם ידע מוסיקלי ואני מצליחה ללמוד מהם המון. תוך כדי החזרות גם למדתי כמה מילים ברוסית".

חוגגים בשירה


השנה ימלאו 12 שנים לקיומה של המקהלה. לכבוד המאורע החליטו חברי המקהלה לערוך בת מצווה במופע חגיגי. המופע ייערך במוצאי שבת הקרוב, במתנ"ס 'בית רובין' שהחליט לארח את חברי המקהלה לקיום החגיגה. עבור חברי המקהלה זהו מופע חשוב יותר מכל מופע שכבר חוו בעבר. הם מגיעים לשעתיים של חזרות, במשך שלושה ימים בשבוע, באולם בבניין בדיור המוגן לקשיש. את השמחה וההתרגשות הגדולה הם לא מצליחים להסתיר. במהלך החזרות הם מקשיבים אחד לשני, עוברים עוד קצת על המילים ומחכים לדעתו של זטקובסקי על הביצוע.
בין השירים שיבצעו חברי המקהלה במופע ישנו שיר תפילה מרגש שנפתח עם סולן יחיד אליו מצטרפים שאר הזמרים בהמשך, שיר על אילת שנכתב על ידי מנהל המקהלה הנקרא - 'טנגו באילת' ואף שיר ציוני של חבר העמים בו ניתן לראות את החיוך ההולך וגדל על פניהם של חברי המקהלה. "בחרתי בשירים מאוד מעניינים למופע", מספר זטקובסקי.
"אלו שירים שפחות מוכרים לקהל הרחב. בחירת שירים שלא שומעים כל יום ברדיו מעניינת את הקהל יותר כי זה לא משהו שנהוג לשמוע".

מופע מקהלת גיל הזהב
מתנ"ס 'בית רובין', מוצאי שבת הקרוב: 31.03.12, בשעה 19:00.
עלות כרטיס: 15 שקלים.

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש