כשההיסטוריה נכנעת להיסטריה

מאת: רותם נועם ● 8/7/2011 14:34 ● ערב ערב 2505
קומץ תושבי אילת התעורר השבוע בבעתה לאחר שגילה בטורה של מירב לוי, על הפרויקט להנצחת דרך החוגגים המוסלמית ההיסטורית (דארב אל חאג'). הפרויקט אגב כבר עומד על תילו (בחלקו) מאז 2009, ונכתב עליו ב'ערב ערב' כבר לפני שנה, עם תחילת הבניה. אחרי שהזמנו אותם למשרדנו והאזנתי לטיעוניהם, אני יכול לומר שהתרשמתי כי את מה שעומד בבסיס טענותיהם, ניתן לחלק לשניים: טענה אחת קובעת – מוסלמי שווה אויב. אויב יש להקדים להשמיד בטרם ישמיד אותך, ודאי שלא להנציח את מורשתו ההיסטורית. הטענה השנייה, מתונה יותר, מבקשת סדרי עדיפויות. רוצים להנציח את דרך עולי הרגל המוסלמים למכה? עשו כן מיד לאחר שתסיימו להנציח את הנופלים בני אילת, מייסדי העיר, קורבנות השואה ושאר יהודים מתים. במבחן התוצאה, שתי הגישות מבקשות להגיע אל מבחן תוצאה דומה – ביטול הפרויקט הארכיאולוגי/אמנותי בואדי השחמון. אני כאמור, מתנגד למתנגדים. הנה כמה טיעוני נגד, שכדאי שכל אחד מאיתנו ישקול, בטרם יחליט אם להצטרף להתלהמות, אם לאו
כשההיסטוריה נכנעת להיסטריה