דמגוגיה. מה פירוש המילה דמגוגיה? כאשר משתמשים בטיעון שיש לו שני צדדים לחיוב או לשלילה והדמגוג מתעלם מהצד שאינו נוח לו ומדגיש דווקא את הצד שהוא רוצה.
לדוגמא: לירות טילים על אזרחים, האם זהו פשע מלחמה? אם נשאל חמ"סניק מעזה הוא יטען שזה לגיטימי לירות קטיושות, גרדים, קסאמים ושאר מרעין בישין על ישראל, כי זו מבחינתו, הגנה עצמית, גם אם הטילים נופלים על אזרחים תמימים. ואם נקשה עליו אם כך, האם גם לצה"ל מותר לירות טילים על עזה? מיד החמ"סניק ישתולל בחמת זעם ויאמר: "זה כבר פשע מלחמה ציוני". לירות טילים על אזרחים בישראל - מותר, אבל לירות טילים על מחבלים בעזה - אסור. זאת דמגוגיה.
ישנן דוגמאות רבות בחיי היום יום שלנו לשימוש הנעשה בדמגוגיה. בעבור פוליטיקאים זהו לחם חוק. הם חיים את הדמגוגיה באופן נמרץ עד כדי כך שהם הביאו את המושג 'דמגוגיה' לכדי אומנות. כפי שראינו למשל השבוע את ההתנפלות חסרת הרסן של כל הצבועים על גבו של גביע הקוטג' המסכן. שומו שמיים מחיר הקוטג' עלה, זהו, נגמרה המדינה, יש כאן פשיטת רגל ערכית ומוסרית. איך יתכן לחיות בלי קוטג'? הרי עדיף כבר לרדת מהארץ, ועוד שלל דיבורים נטולי פרופורציה. כי כל האמצעים מקדשים את המטרה, והמטרה היא - הפלת הממשלה. (מתוקף תפקידי כאחראי כשרות במועצה הדתית, אני נמצא די הרבה במסעדות ובבתי מלון - תקנו אותי אם אני טועה, מעולם לא ראיתי אדם שמגיע למלון או למסעדה וממלא את הצלחת שלו בקוטג', רק בקוטג' לארוחת בוקר!). ואיך מתקשר הקוטג' לפרשת השבוע?
הדמגוג הראשון שמוזכר בתורה, הוא קורח. לקורח היה תפקיד בכיר בשבט לוי, הוא היה בין המובחרים שזכו לשאת את ארון הברית (בודדים בלבד זכו לכך). כמו כן, קורח היה עשיר גדול ועם כל זאת קורח שאף ליותר. הוא לא היה אחד שמסתפק במועט. קורח רצה להיות המנהיג של עם ישראל, הוא רצה להחליף את משה רבנו. הקנאה העבירה אותו על דעתו. קורח לא היה מסוגל לראות את משה רבנו, שהיה בן דודו (להבדיל - בשנת 2000 הפיל רוני מילוא את ביבי מראשות הממשלה - וגם הם בני דודים) מנהיג את ישראל, והוא עצמו נדחק לשוליים מבחינתו. לשם כך גייס קורח את כל כוח השכנוע שלו, על-מנת ליצור קואליציה רחבה כנגד משה.
חז"ל מתארים בפנינו דמגוג מהשורה הראשונה. שימו לב לדברי קורח. הוא מקהיל ציבור גדול ומספר להם סיפור דמיוני: "תשמעו מה קרה לאישה אלמנה אחת (כבר הלב מתמלא רחמים על אלמנה מסכנה), היא רצתה לחרוש את השדה, בא משה ואמר לה אסור לחרוש עם שור וחמור ביחד (היא בדיוק השתמשה בשור ובחמור על מנת לחרוש). רצתה לזרוע אמר לה משה - אסור לזרוע כלאיים (שוב מסתבר שהיא התכוונה לזרוע דווקא דבר שאסור) באה לקצור, אמר לה - הקציר הראשון לכהן. אחרי שקצרה אמר לה משה - את צריכה להפריש מעשרות. התייאשה האלמנה ושחטה את השור - אמר לה משה, הזרוע והלחיים שייכים לכהן. ראתה שאין לה יותר ממה לחיות הלכה והתאבדה". כך מצליח קורח להכניס בלב האנשים את הרעיון שמשה הוא האשם במותה של האלמנה הדמיונית. מה קרה לקורח לבסוף - האדמה בלעה אותו. ככה ראוי שיקרה לאדם שמנסה בעזרת שקרים לבלוע אנשים אחרים.
חז"ל לימדו אותנו בפרקי אבות שהקנאה, התאווה והכבוד - מוציאין את האדם מן העולם.
תשמח בחלקך אל תסתכל על אחרים ואל תחמוד מה שיש לאחר. תודה לה' על כל הטוב שנתן לך ואז יהיה לך בעזרת ה' - עוד יותר טוב.
