יהדות

מאת: או-מד מדיקל ● 6/6/2011 11:02 ● ערב ערב 2501
הרב דוד שנה מפקח כשרות עירוני
יהדות

פרשת 'בהעלותך'


לשחרר קיטור. אנחנו מומחים בקיטורים. האמת שזה די כיף לקטר, להתלונן על כל העולם ואשתו. בקיטורים יש גם אלמנט פסיכולוגי חשוב, יש את מי להאשים בצרות שלי, הבוס, הממשלה, השכנים, הקולגות לעבודה הם כאלה וכאלה (אני דווקא בסדר- אחרים הם הרעים, הטועים, הנכשלים) וכך אני מרוויח כפליים, גם מוריד מעלי את נטל הכישלונות, אם ישנן כאלה, וגם משחרר מועקה כבדה מעל הלב.

בזמנים קדומים היו נלחמים עם חץ וקשת, ולכל לוחם היה מגן. את המגן היו מושחים בשמן כך שכאשר היו יורים עליו חיצים, המגן המשומן היה דוחה את החיצים ומסיט אותם מהלוחם לכיוון אחר. זוהי מהות הקיטורים. יש מצב נתון שהוא לא טוב, למשל - הכנתי חביתה והיא 'נדבקה' למחבת, לא יעלה על הדעת שאאשים את עצמי שאני לא מצליח להכין אפילו חביתה, הרי אני שף מעולה, בוודאי - יש אשמים אחרים, השמן דפוק, הסינים שייצרו את המחבת עוד יותר דפוקים, הביצים שהשתמשתי בהם הם ביצים מהסוג שנדבק, ועוד כהנה וכהנה - כולם אשמים חוץ ממני. מזל שאפשר לקטר ועוד יותר, מזל שיש את מי להאשים. אך האמת הפוכה לגמרי. לקטר זה רע ואפילו רע מאוד. מי שמתלונן כל הזמן על כל דבר הוא אדם כפוי טובה. גמל שיכול לראות את הדבשות של כולם חוץ מהדבשת של עצמו הוא גמל טיפש.

בפרשתנו פרשת 'בהעלותך', בני ישראל מתלוננים, פעמיים. בפעם הראשונה כתוב שהעם "התלוננו רע באוזני ה'", על מה הם התלוננו - לא נאמר, רק נכתב שהם התלוננו סתם, קיטרו בלי סיבה וה' כעס עליהם מאוד, עד כדי כך שיצאה אש מאת ה' ושרפה את המתלוננים.

בפעם השנייה בפרשה, הם מתלוננים עם סיבה, ואפילו סיבה 'מוצדקת'. תלונתם היא: אנחנו אוכלים רק מן, כל יום מן, אף פעם התפריט לא משתנה, כל הזמן אוכלים אותו הדבר. אנחנו זוכרים ומתגעגעים למאכלים הנפלאים שאכלנו במצרים בחינם, ועכשיו אין לנו כלום, כל יום מן, מן, מן, די נמאס לנו. צודקים לא? לא! בהחלט לא צודקים. שקרנים דמגוגים כפויי טובה. אבל צודקים? ממש לא.

ראשית מה זו הטענה שאכלנו במצרים 'בחינם' קישואים ובצלים? זה בדיוק כמו שיבוא היום ניצול שואה ויגיד "אוי אני כל-כך מתגעגע למרק שאכלנו בחינם באושוויץ, המרק היה מעדן בטעם גן עדן ועוד בחינם", הרי עבדתם במצרים בפרך, אז איך בחינם? ומה כבר אכלתם? קישואים ובצל, אלו מאכלים שאין להתבכיין עליהם.

שנית - מה הטענה כלפי המן, הרי במן יכלו בני ישראל לטעום כל טעם בעולם שהתחשק להם, כל טעם. רצו סטייקים- יש במן, רצו פיצה - יש במן, מוקפץ סיני, יש במן, גלידה בחמישה טעמים יש במן, אז איך אפשר להתלונן על המן, איך? אלא מה, סתם רוצים לקטר, משעמם, ולכן בואו נאשים מישהו, או משהו, נפיל עליו את הכישלונות שלנו, את הצרות שלנו, זה משחרר זה מרגיע, אבל מכעיס מאוד את הקב"ה. אל תהיו כפויי טובה, אל תתבכיין כשטוב לך ואל תנסה להאשים אחרים בצרות שלך, קח אחריות תנסה לתקן במקום להתבכיין ואז תראה כמה טוב שיהיה לך. מי שחושב רע ומדבר רע, חס ושלום - יהיה לו רע, אך מי שחושב טוב ומדבר טוב - יהיה לו טוב, חסל סדר קיטורים!

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש